שלום לכולם שמי גיל ואני סובל מקרוהן באזור האיליאום והחיבור למעי הגס החל מסביבות גיל 40
עד לאחרונה מצב הקרוהן היה במצב קל ה ולאחרונה החמיר.
אני נמצא בתוקפה של בין עבודות ונצא כחודשים בבית והגעתי לתובנות שברצוני לשתף עם אנשים במצבי.

אני אתחיל במשפט הידוע שמחשבה מייצרת מציאות - את המשפט אני אדייק יותר כחלק מהתבונות שאליהם הגעתי
"האמונות והרעינות שלנו מייצרות את המציאות " לצורך הדוגמא בלבד אני ממחיש את המחשבותלתאים בגוף שמחלפים מהר והאמנות שלנו
הם האברים הפנימים שלנו.

ההקדמה הזאת די חשובה כי בשלב זה של המחלה התחלתי לשאול את עצמי איך לעזאזל זה הגיע אלי ולמה בתקופה זאת של חיי
מה קרה בסביבות גיל 40 שחל המהפך ?

המסקנות שהגעתי אליהם שהמחלה משקפת את האמונות שלי כלפי עצמי ואת המעשים שלי ולמה אני מתכוון.
אני מתעסיק בתחום הכספים ומתוקף תפקידי אני אחראי על עובדים ועל ניהול הכספים בחברה (עבודה די אינטסבית ומאד מלחיצה)
בהתחלת הקרירה שלי השאיפה היתה ללמוד כמה שיותר להגיע רחוק ככל האפשר וכמובן והאמונות והרצון שאני אצליח אכן הוכיחו
את עצמם !
בבסיבות גיל 40 חל לאחר כ 15 שנה אינטסנבים במקצוע חל שינוי בדרך המחשבה ושלי ובאמנות שלי ובהתנהגות שלי שלצערי הייתי ער לזה אך פשוט התעלמתי מהם עד לאחרונה.
בשלב מסוים הגעתי למצב של חוסר סובלנות כלפי עובדים מתחתי וגם לממונים שלי הייתי עונה להם בתגובות תוקפניות ובחוצפה
היתי לי מין אמונה שאני יודע הכל , אני מבין הכי טוב והם מפריעים לי ( דבר שלא היה קיים בי אלא עד לאותו זמן היתי מאד אוהב אנשים ובעל סובלות רבה)
האמונה החזקה הזאת בשילוב התגובות שלי והחוסר סובלנות כלפי הסביבה ואי היכולת להקשיב לאחר ליווות אותי בשנים האחרונות
למרות שהעירו לי מספר רב של פעמים בנושא די התעלמתי מזה.
היתה בי תחושה יהירות (אולי עדיין היא ישנה)

בנוסף יצא לי בזמנו לקוט סבל אנטי איגגניג ובו היה רשום על המהפך שקורה בגיל 40 והשינוי ההורומונלי ואיך הגוף נחלש בסביבות גיל זה
עוד אמונה סמויה חדרה לי לתת מודע
יש עוד אמונות משניות וסותרות שגילתי על עצמי ( תהליך הגילוי לא קל אך גם לא קשה )
כמו כן, בסביבות גיל 40 אתה מתחיל לחשוב על הפנסיה על משמעות החיים וכו.... דברים שלא עלו במחשבה עד גיל זה.
בסופו של דבר אני מבין עכשיו שהאמונות שלי שגרמו להתנהגות שלי משקפות ממש אחד לאחד את המחלה .
הגוף שלי תוקף את עצמו בדלקתי במעיי באזור הספיגה של התזונה. כפ שאני תוקף אנשים ואין בי את היכולת והרצון להקשיב ולספוג את הדעות שלהם
בשורת התחתונה הבנתי שאבדתי את האהבה שלי למה שאני עושה לאנשים סביבי (בחלק מהמזמן) אבדתי את הסובלנות שלי ואת היכולת להכיל ולקבל

אני חייב לציין שלאורך כל התקופה והרבה גם לפניה אני בן אדם ספורטיבי והתוזנה שלי יחסית טובה ומאוזנת אך עדיין זה לא מנע את המחלה

אני מצרף פה את המייל שלי
[email protected]
אני אשמח להקים קבוצה קטנה ולנסות לעבור את התהליך של גילוי אמונות שהביאו למצב הנתון ומה שינוי הנדרש לעשות
בברכה
גיל