בניגוד לשם הרע שמנסים להוציא לחברות התרופות, על שהן משעבדות מטופלים לתרופות שלהן ומייקרות אותן כל הזמן, אני חושב שהבעיה היא דווקא בקופות החולים ובמערכת הבריאות.
יש פה בדרך עקיפה, פגיעה רצינית וקשה בציבור החולים במדינה.
למה כוונתי? חברות התרופות הן גוף מסחרי, שמושקע בו הון עתק והוא צריך, כדי להתקיים להרוויח כסף, אחרת לא יהיה מי שישקיע בהן. קופות החולים ומשרד הבריאות מנסות כל הזמן, להוזיל את מחירי התרופות שהחברות הללו מייצרות. מה שגורם לחברות התרופות להוציא מהשוק תרופות שהן לא מרוויחות עליהן ולהכניס במקומן תרופות חדשות, שניתן לייקר אותן.
וכאן הבעיה הגדולה. חולים רבים (ואני נוכחתי בדבר, מתוך היכרות עם כמה מטופלי נפש, שהתרופות הישנות, מאוד עזרו להם) שמחליפים להם תרופות, בגלל שחברות התרופות לא מייצרות עוד את התרופה הישנה, עוברים ייסורים קשים, בהסתגלות לתרופה החדשה. שלב ראשון, הם נדרשים להפסיק לקחת כדורים בכלל, והמחלה הקשה שוב פוקדת אותם, וייסורים קשים עוברים עליהם. בנוסף, לא תמיד, גם אחרי תקופה לא קצרה, התרופה החדשה, אין לה את ההשפעות המיטיבות, באותה מידה, של התרופה הישנה.
ברור שחברות התרופות, נאלצות לפעול בדרך שהן פועלות, כדי להמשיך להתקיים, כדי להרוויח ולהצדיק השקעות וכדי לעמוד בתחרות בשוק. אבל משרד הבריאות וקופות החולים, לא מוכנות, בשום אופן, לעזור להן, בהרשאה לייקר את התרופות המצוינות, שכבר הוכחו בשוק. כלומר, הפעולה הזאת, להוציא בדרך גסה ובלי התחשבות, את התרופה הישנה, מהשוק, פוגעת בחולים רבים. במקום זאת, יש לאשר ייקור התרופות הישנות ואם באמת, התרופה החדשה, תוכיח עצמה כיעילה יותר, אזי מאילה לא תהיה דרישה לתרופה הישנה והיא תעלם, דרך טבעית מהשוק.