שלום רב,

שאלתך טובה וחשובה.

ב 1983 יצא מחקר מישראל שקשר בין אופטלגין לאגרנולוציטוזיס. 

מאותו זמן יצאו פרסומים ואזכורים לנושא לאורך כל השנים, אך מסתבר שהשכיחות הנמוכה והיעילות הגבוהה, ואולי עוד סיבות שאינן לגמרי קליניות, כמו תכשיר טוב, ללא מרשם, במחיר נמוך, גרמו לכך שהתכשיר נשאר בשוק הישראלי ובעוד כמה שווקים בעולם, כמו גרמניה, דרום אפריקה ברזיל ועוד.

נכון להיום ראיתי כבר פרסום שמשרד הבריאות טוען הנערה שנפטרה מאגרנולוציטוזיס, לא האופטלגין הוא הסיבה. ראו כתבה מישראל היום כאן.

חשוב להבין שלתרופות רבות יש תופעות לוואי נדירות, ובחלק מהתרופות התופעות יכולות להיות חמורות מאד, אך אנו לא עוצרים על הסעיף הזה בעלונים וזה לא גורם לנו שלא לקחת אותן. 

האישורים של משרדי הבריאות למכירה ושיווק מסתמכים על הפרסומים בספרות המקצועית ועל ההגיון של המומחים שצריכים לאשר.

כך יוצא שבשבדיה ובארה"ב ההגיון של הרשויות אמר "לא מאשרים" ובישראל ואחרים , קבעו שלא מבטלים את הרישוי שלו. בגרמניה, למדתי מהכתבה של מכון דוידסון למדע על אותו נושא, האופטלגין מנופק לפי מרשם רופא בלבד, בגלל תופעת הלוואי המדווחת. ראו כתבה של מכון דוידסון כאן. שם גם כתוב שהשכיחות של תופעת הלוואי הזאת היא אחד למיליון.

לסיכום, 

כשכל האמור לעיל עומדים לפניך, אפשר לבחור אם להמשיך ולהשתמש באופטלגין, או לעבור למשהו אחר ללא מרשם ולשמור את האופטלגין כטיפול יעיל נוגד כאבים, תחת פקוח של רופא.

בברכה,

סימה לבני

רוקחת יועצת

המרכז לייעוץ תרופתי אישי
https://mypharmacist.co.il/
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות ובתוספים – בעידן שבו המידע אינסופי"