חפרתי קודם לכן על הנושא הזה. אבל עדיין מוזר לי עד כמה שאני כל כך לא תופסת שירים מסוג מסוים. כן היה מעניין לנסות, שוב. זו חוויה אחרת להאזין לבלתי מובנים... כמעט כמו להקשיב לשפה זרה. כלומר, אולי זה מה שזה לפעמים? מוזיקה שאנו לא מבינים. כמו שפה זרה לאינטואיציה או לרגש . לא חודרת פנימה ולא מזיזה את התחושות. בעוד אצל אחרים היא באה בטבעיות, זורמת לתוך הנפש ומניעה את מיתרי הלב? תמיד מסקרן אלו מחוזות אינם נגישים לי - כלומר, איזו הוויה אני מפספסת. כי הרי מוזיקה, היא אמנות שלעיתים פותחת חלון בשביל הרגש - לעולם אחר. אז תוהה מה הותרתי מאחור באותם חלונות שאני "מסרבת" לעבור בהם.