היי,
ממש בקצרה - הייתי הילדה הטובה שלא עושה בעיות וגם יודעים שהיא בחיים לא תעשה.
שקופה, נחיתית, עצובה, בוכה המון.

אני היום נשואה וסוחבת איתי המון כאב, פחד עמוק, חרדה שקטה שלא יאהבו אות

ולאחרונה אני מתחילה לחשוב
אולי יש דבר כזה חיים טובים?

לא הלכתי בחיים לשום טיפול כי לא האמנתי שיש דבר כה חיים שפשוט טוב בהם

כי רוב האנשים סובלים (בעיני)

אבל רע לי ממש ממש ממש

אני סובלת בכל גלגל החיים שלי.

אבל עדיין מרגישה שלא מגיע לי ולא יהיו לי חיים טובים.

אשמח לשמוע כל מה שיעזר לי