בחודשים האחרונים דיברתי עם בן אדם שגדול ממני ב5 שנים. ונקשרנו מאוד. מאוד. אני בתקופה מאוד קשה בחיי, והוא היחיד שנתן לי חום ואהבה, והרגשה של מקום בטוח, אני מההתחלה אמרתי לעצמי שאני לא מתאהבת בו וזו סתם ידידות, אבל נחשו מה מצחיק,? אני מאוהבת בו קשות. ואני בטוחה שזה הדדי. אני לא יודעת מה לעשות. כי נפתחתי אליו, ואני מרגישה שאם זה יגמר עכשיו הנפש שלי תקרוס. אבל אני יודעת שאנחנו לא נוכל  להגיע למה שאני צריכה שאנחנו נגיע, והסוף האחר יהיה קשה יותר. ממה שאני מכירה את עצמי. הוא הבן אדם היחיד שהרגשתי אליו ככה פתוחה. הוא נותן לי חום ואהבה וכל מה שאני צריכה כי אני באמת במצב נפשי קשה. ניסיתי פעמיים לחתוך לעצמי את הוורידים. אבל פחדתי מהכאב. באחת מהפעמים באמת חתכתי. אבל הכאב היה כל כך קשה שאני לא יעשה את זה שוב. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אנח ו כרגע בהפסקה כדי שאני יוכל לחשוב על זה. אבל אני לא יודעת מה לעשות. כי באמת אני מרגישה שעם זה יגמר עכשיו או אחרכך אני יתאבד. אני לא בנויה לזה. ואני לא יודעת איך נכנסתי לזה. אני לא יודעת.
ועכשיו אני לא יודעת איך לצאת.