מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותADHD: טיפול מוקדם ישפר ציון במתמטיקה?

ADHD: טיפול מוקדם ישפר ציון במתמטיקה?

מחקר: התזמון בו מתחילים טיפול תרופתי ל-ADHD משפיע על הציונים של בנות במבחני מתמטיקה בטווח הארוך


לבנות שהחלו טיפול מוקדם הסיכון לירידה בציונים היה נמוך כמעט פי 3 (צילום: Shutterstock)
לבנות שהחלו טיפול מוקדם הסיכון לירידה בציונים היה נמוך כמעט פי 3 (צילום: Shutterstock)

 

קיים קשר בין הגיל בו ילדים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD) מתחילים ליטול תרופות ומידת ההצלחה שלהם במבחנים סטנדרטיים בטווח הארוך, לפחות במתמטיקה ובעיקר בקרב בנות. כך לפחות מצאו חוקרים מאוניברסיטת הר-סיני ואוניברסיטת איסלנד.

 

המחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Pediatrics התבסס על נתונים של כמעט 12,000 ילדים מאיסלנד שנולדו בין השנים 1994 ל- 1996. בין הילדים היו גם כ- 1,000 ילדים עם ADHD שהתחילו ליטול תרופות לטיפול בהפרעת הקשב בזמנים שונים בין כיתה ד' לכיתה ז'. החוקרים נעזרו בבסיס נתונים לאומי של תוצאות בחינות לבית ספר כדי לבדוק את תפקוד הילדים במבחנים סטנדרטיים שהילדים באיסלנד עוברים בכיתה ד' ובכיתה ז'.

 

מהממצאים עולה כי הביצועים האקדמיים של הילדים ללא ADHD לא השתנו באופן משמעותי במהלך השנים. בקרב ילדים עם ADHD נראה כי חלה ירידה בביצועים, שהושפעה מהתזמון בו החלו ליטול תרופות.

 

בקרב ילדי ADHD שהתחילו טיפול תרופתי תוך 12 חודשים ממבחני כיתה ד' הציונים ירדו ב-0.3% במתמטיקה עד הזמן בו הם עברו את מבחני כיתה ז', בהשוואה לירידה של כמעט 10% בילדים שהתחילו ליטול תרופות 25 עד 36 חודשים לאחר מבחן כיתה ד'.

 

ההשפעה ניכרה בעיקר בבנות – בנות שהחלו טיפול תרופתי תוך שנה מכיתה ד' היו בעלות סיכון נמוך כמעט פי 3 לירידה עתידית בתפקוד במבחני המתמטיקה, בהשוואה לאלה שהתחילו טיפול בין 25 ל- 36 חודשים אחרי כיתה ד'. בבנים, הסיכוי להימנע מירידה ביכולות המתמטיות היה גדול ב- 40% אם הם התחילו טיפול תרופתי מוקדם.

 

לפי הנתונים, בקרב בנות הטיפול התרופתי המוקדם היטיב באופן משמעותי רק עם מבחני המתמטיקה, בעוד שבבנים הטיפול היה קשור להטבות שוליות במבחני מתמטיקה ואומנות השפה.

 

 

Pediatrics peds, June 25, 2012 DOI: 10.1542/peds.2011-3493

iCanPiano
26/06/12 21:06

 

במחקר שנערך על בני נוער בארה"ב נמצא שאילו שלמדו נגינה במקלדת – פסנתר אוא אורגן – שיפרו את תוצאות ציוני המתמטיקה שלהם ב 30% בממוצע לעומת אילו שלא למדו לנגן באותה שנה.

למה זה קורה?

כמישהו מנגן הוא חוזר על אותה יצירה שוב ושוב. בכל פעם הוא מנגן אותה בדרך שונה במעט. גם אם ניגן את אותה יצירה 100 פעמים הרי שנשמע 100 ביצועים שונים.

כמתחילים לאלתר, לנגן שירים עם אקורדים או לנגן משמיעה, אז בכל פעם שומעים ורסיה אחרת לאותו שיר.

מה שזה מלמד את הפסנתרן או יותר נכון את המוח שלו, זה שיש הרבה פתרונות לאותה בעיה. אותו השיר יכול להישמע בכל פעם בדרך אחרת.

מכיוון שהפסנתרן חושב ומקבל החלטות בזמן הנגינה תוך כדי לחץ, הוא יוצר רשתות נוירוניות חדשות במוח שעוזרות לו אחר כך בפתרון בעיות מזוויות שונות.

אז במקום רטלין כדאי ומומלץ לכל אחד עם הפרעת קשב וריכוז ללמוד לנגן בכלי מקלדת, ויפה שעה אחת קודם.

אגב... זה גם מאד מרגיע את הנפש הסוערת. – מניסיון!