מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאגוזים מפחיתים את הסיכון לתמותה מסרטן ומחלות לב וכלי דם

אגוזים מפחיתים את הסיכון לתמותה מסרטן ומחלות לב וכלי דם

ממחקר חדש שנערך בספרד עולה כי אכילת שלוש מנות אגוזים בשבוע מרחיקה תמותה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

 אנשים שאוכלים אגוזים, בעיקר אגוזי מלך, חיים יותר. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת BMC Medicine. על פי המחקר אנשים שאוכלים אגוזים יותר משלוש פעמים בשבוע הורידו את הסיכון שלהם לחלות בסרטן או במחלות קרדיו וסקולריות שונות, לעומת אלו שלא אוכלים אגוזים.


המחקר המכונה PREDIMED, נערך בספרד ובדק את ההשפעה של מניעה ראשונית של מחלות קרדיו וסקולריות בקרב 7,000 אנשים מבוגרים בגילאי 55-90. החוקרים חילקו את הנבדקים לשתי צורות תזונה – האחת תזונה ים תיכונית מועשרת בשמן זין כתית או אגוזים, והשנייה דיאטה המכילה תזונה דלת קלוריות.


במדינות ים תיכוניות, אנשים נוטים לאכול יותר אגוזים לעומת מדינות אחרות, ונמצא כי אנשים שאוכלים אגוזים נטו להיות רזים יותר (מדד BMI נמוך יותר, והיקף מותניים צר יותר). בהמשך נמצא כי אנשים אלו נטו פחות לעשן ויותר פעילות גופנית לעומת אלו שמעולם כמעט ולא אכלו אגוזים. ככלל טוענים החוקרים שאכילת אגוזים הייתה קשורה לתזונה בריאה יותר שכן אותם אנשים נטו לאכול גם יותר דגים וירקות.


על פי המחקר נמצא כי בקבוצה שאכלה הכי הרבה אגוזים נמצאו פחות אנשים שלקו בסוכרת מסוג 2, ופחות אנשים שנזקקו לטיפול תרופתי ביתר לחץ דם. ככלל מצאו החוקרים כי אוכלי האגוזים היו בסיכון נמוך ב-39% לתמותה, ובקרב אולי אגוזי מלך הסיכון נמוך ב-45% לתמותה מאשר מי שאינו אוכל אגוזים.


אנשים שאכלו יותר משלוש פעמים בשבוע מנת אגוזים השווה ל-28 גרם אגוזים, הפחיתו את הסיכון למוות ממחלות קרדיו ווסקולריות ב-55% ואת הסיכון לתמותה מסרטן ב-40%. כאן לא נמצא הבדל בין אגוזים בכלל לאגוזי מלך.


לדברי החוקרים עדיין לא ברור מה באגוזים גורם לאפקט הזה, ומדוע אגוזי מלך עדיפים. עם זאת, ידוע כי לאגוזים תחולת חומצה אלפא לינולאיות גבוה וכן הם עשירים בפיטו-כימיקלים, אלו בתוספת תחולה גבוהה של אשלגן, סידן ומגנזיום עשויים לתרום לאפקט הבריא של האגוזים.


Frequency of nut consumption and mortality risk in the PREDIMED nutrition intervention trial. BMC Medicine, 2013; 11: 164 DOI: 10.1186/1741-7015-11-164