מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבחדשותאופטימיות מגנה על הלב

אופטימיות מגנה על הלב

תסתכלו על חצי הכוס המלאה – חוקרים מצאו כי לאנשים אופטימיים ועליזים סיכון מופחת למחלות לב ושבץ


הסיכון למחלות לב נמוך ב- 50% בקרב האנשים הכי אופטימיים (צילום: Shutterstock)
הסיכון למחלות לב נמוך ב- 50% בקרב האנשים הכי אופטימיים (צילום: Shutterstock)

 

אופטימיות, עליזות ורגשות חיוביים אחרים עשויים להגן מפני מחלות לב ושבץ. כך עולה מסקירה של יותר מ- 200 מחקרים שערכו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד.

 

מחקרים כבר מצאו כי לאנשים מדוכאים, לחוצים, כועסים, עוינים ושליליים סיכון מוגבר למחלות לב. כך למשל, מחקר שפורסם בשנת 2010 מצא כי חולי לב מטיפוס אישיות D - חרדים ועגמומיים - נמצאים בסיכון גבוה פי שלוש להתקפי לב ואי ספיקת לב. מחקר אחר שפורסם באותה השנה מצא כי אנשים עוינים ואגרסיביים עלולים להיות בסיכון מוגבר למחלות לב ושבץ. למעשה, רוב המחקר שהתמקד במצב רוח או אופי ומחלות לב, בחן רגשות שליליים כמו מתח וחרדה ולא רגשות חיוביים כמו אושר ואופטימיות.

 

סקירת המחקרים החדשה שפורסמה בכתב העת Psychological Bulletin ביקשה לבחון כיצד מאפיינים פסיכולוגיים חיוביים קשורים לבריאות הלב. לשם כך החוקרים חיפשו בבסיסי הנתונים מחקרים שתיעדו רווחה נפשית ובריאות של הלב וכלי הדם.

 

ניתוח הנתונים חשף כי שביעות רצון מהחיים, אושר ובעיקר - אופטימיות, קשורים לסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם, ללא קשר לגילו של האדם, המצב הסוציו-אקונומי שלו, עישון או משקל הגוף. כך לדוגמא, הסיכון למחלות לב היה נמוך ב- 50% בקרב האנשים הכי אופטימיים.

 

כדי להבין טוב יותר כיצד רגשות חיוביים ומחלות לב וכלי דם קשורים, החוקרים בחנו את הקשר בין רווחה נפשית לבין התנהגויות הקשורות לבריאות טובה יותר של מערכת הלב וכלי הדם ולסמנים ביולוגיים.

 

הם מצאו כי אנשים עם רגשות חיוביים נטו יותר לעסוק בהתנהגויות בריאות כמו פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ושינה טובה. בנוסף, רגשות חיוביים יותר נקשרו לסמנים ביולוגיים טובים יותר כמו לחץ דם נמוך יותר, פרופיל בריא יותר של שומנים בדם ומשקל גוף תקין.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת הרווארד