מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותכך גלי חום מסכנים את הלב שלנו

כך גלי חום מסכנים את הלב שלנו

על רקע התחממות כדור הארץ וגלי החום הממושכים – מחקר נרחב מזהה קשר בין אירועים שמאופיינים בטמפרטורה קיצונית ובין זיהום אוויר לבין עלייה בהיקפי התמותה מהתקפי לב. השילוב של גל חום וזיהום אוויר עשוי להיות קטלני במיוחד


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לאחרונה עם העלייה בטמפרטורה על פני כדור הארץ וגלי החום שהולכים ומתרבים, מתחדדים נזקי האקלים ומגמת ההתחממות הגלובלית. תהליך מדאיג זה הוא למעשה תוצר של חשיפה למזהמי אוויר, והוא מלווה באירועים של מזג אוויר קיצוני, לרבות גלי חום, בצורת, שיטפונות וסופות.

 

עם החרפת תהליכי התחממות הגלובוס – מתחדדות גם ההשפעות המדאיגות על בריאות האדם. כך, למשל, במחקר ישראלי שפורסם בקיץ 2020 נמצא כי גלי חום בקיץ מעלים בימים העוקבים את הסיכון לשבץ מוחי. בדצמבר 2016 נמצא במחקר ישראלי נוסף כי כל עלייה של 5 מעלות צלזיוס מעלה בטווח הקצר פי 3.1 את הסיכון בקרב גברים לפתח שבץ בקיץ.

 

עתה מצאו חוקרים מסין בעבודה נרחבת כי אירועי אקלים קיצוניים על רקע ההתחממות הגלובלית מגדילים את הסיכון להתקפי לב קטלניים. החוקרים ממספר מרכזים רפואיים ואוניברסיטאיים בסין אספו נתונים על 202,678 מקרי תמותה מהתקפי לב במחוז ג'יאנגסו שבמזרח סין בין השנים 2015 עד 2020. הנתונים הוצלבו עם נתוני מזג האוויר בימים בהם התרחשו מקרי התמותה ועם נתוני תחנות לניטור איכות האוויר במחוז.

 

ניתוח הנתונים העלה כי באירועים קיצוניים של מזג אוויר, הסיכון להתקפי לב קטלניים היה גבוה יותר באופן מובהק. בהגדרות שונות של אירועי טמפרטורה קיצוניים, הסיכון לתמותה מהתקפי לב בגלי חום היה גבוה ב-18% עד 74%, והסיכון לתמותה מהתקפי לב באירועי קור קיצוני היה גבוה גם כן ב-4% עד 12%, בהשוואה לימים שבהם הטמפרטורות ממוצעות לעונה. ככלל, הסיכון לתמותה מהתקפי לב גדל ככל שהטמפרטורה הייתה חמה יותר או לחילופין קרה יותר, וככל שגל החום או גל הקור נמשך יותר זמן.

 

חלקיקים חודרים לריאות

 

בהמשך נמצא כי עלייה בחשיפה לחלקיקי זיהום אוויר נקשרה לסיכון מוגבר לתמותה מהתקפי לב, כשהחלקיקים שנבדקו במחקר הם חלקיקים בגודל של 2.5 מיקרון שמסוגלים לחדור לגוף דרך דרכי הנשימה העליונות לעומק הריאות ולחולל נזקים. חלקיקים אלה עשויים להיפלט לחלל האוויר בתהליכים טבעיים כמו סופות חול ושריפות יער, שמתחוללים בהיקפים נרחבים יותר על רקע התחממות כדור הארץ, וכן נפלטים בתהליכים תעשייתיים ומכלי תחבורה, בין השאר בשריפת דלקים, גזים, עישון וחימום ובישול ביתי.

 

הניתוח זיהה אפקט משולב סינגרטי, שבו חשיפה לגלי חום ולחלקיקי אוויר החודרים את דרכי הנשימה יחד מביאים לעלייה משמעותית במיוחד בסיכון להתקפי לב קטלניים.

 

לפי הערכת החוקרים, ניתן לייחס עד 2.8% מהתקפי הלב הקטלניים שנכללו במחקר לאירועי מזג אוויר קיצוני ולחלקיקי אוויר נשימים שמצויים באוויר ברמה הגבוהה מהרמות המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO).

 

ניתוח נוסף מצא כי מבוגרים חשופים יותר לסיכון לבבי כתוצאה מאירועי מזג אויר קיצוניים וחשיפה לחלקיקי אוויר נשימים, בהשוואה לצעירים, וכן כי נשים חשופות יותר לסיכונים אלה בהשוואה לגברים. 

 

החוקרים מציינים כי "המחקר מציע ראיות עקביות לכך שחשיפה הן לאירועי מזג אוור קיצוני והן לחלקיקי אוויר נשימים – קשורה באופן מובהק לעלייה בסיכון לתמותה מהתקפי לב". עוד הם מבהירים כי בהבדל מגלי חום, שבהם נצפתה השפעה משולבת עם חלקיקי זיהום אוויר על תמותה לבבית, השפעה משולבת זו לא זוהתה באירועים שהתבטאו בקור עז.

 

להימנע מחשיפה 

 

החוקרים מציינים כי ההשפעה המשולבת של חשיפה לאירועי חום קיצוני ולזיהום אוויר שזוהתה במחקר, שנקשרה להתקפי לב קטלניים, עשויה לסייע בהפחתת הסיכון לתמותה מאירועים לבביים על ידי הימנעות ככל שניתן מחשיפה למזהמי אוויר, בעיקר במצבים של אירועי מזג אוויר קיצוני.

 

המחקר מומן על ידי הפרויקט הלאומי למדע וטכנולוגיה בסין, וממצאיו שדווחו בגיליון יולי 2023 של כתב העת Circulation, מחדדים את הנזקים הבריאותיים שנערמים על רקע ההתחממות הגלובלית, שהמודעות אליהם גדלה לאחרונה.

 

לפי נייר עמדה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מאוקטובר 2021, השינויים האקלימיים וההתחממות הגלובלית מלווים בהשפעות חברתיות וסביבתיות על הבריאות, בין השאר על רקע זיהום אוויר, חוסר במאגרי מים בטוחים לשתייה, אי בטיחות תזונתית גוברת והצורך במקומות דיור מוגנים. לפי הערכות הארגון, בין השנים 2030 עד 2050, ההתחממות הגלובלית תוביל לעלייה של 250 אלף מקרי תמותה נוספים בשנה כתוצאה מתת תזונה, מלריה, שלשולים ונזקי חום. לפי נייר העמדה, הפחתת פליטות באמצעות שימוש בגז ירוק ואנרגיות אחרות לכלי תחבורה ותעשיות המזון צפויה להוביל לירידה בזיהום אוויר ושיפור במצב בריאות האוכלוסייה בעולם.

 

בסקירה של חוקרים מקנדה שפורסמה ביוני 2021 בכתב העת BMJ Open מתועדות מספר השפעות אפשרויות של ההתחממות הגלובלית על הבריאות, ובין השאר בתחומי מחלות זיהומיות, תמותה, מחלות נשימה, מחלות לב, הפרעות נוירולוגיות, מצוקה נפשית והפרעות שינה, תת תזונה ואף עלייה בסיכון לפגיעות טראומה.

 

במטה אנליזה לנתונים שנאספו מ-204 מדינות ובהן ישראל, שממצאיה דווחו באוקטובר 2020 בכתב העת Lancet, נקבע כי ניתן לייחס 62% ממקרי התמותה שנקשרים להתחממות הגלובלית למחלות לב וכלי דם. ביוני 2022 התריעו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת Nature Reviews Cardiology כי התחממות כדור הארץ מאיימת לחולל פגיעות לבביות רבות, בין השאר על רקע שינויי הטמפרטורה, עלייה בחשיפה למזהמי אוויר, שריפות יער תדירות, סופות חול ואירועים של מזג אוויר קיצוני – כולם מסכנים את בריאות הלב.

 

Circulation, doi: 0000-0001-5339-0653