מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאכילת בשר אדום מעובד ותמותה

אכילת בשר אדום מעובד ותמותה

האם צריכת בשר מסוגים שונים יכולה להשפיע על אריכות החיים שלנו?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

צריכת בשר אדום או בשר מעובד קשורה להגדלה מתונה של הסיכון לתמותה כללית, לתמותה מסרטן ותחלואה במחלות לב, על פי תוצאותיו של מחקר שפורסם בעיתון Archives of Internal Medicine.

 

צריכת כמויות גבוהות של בשר אדום או מעובד יכולה להגדיל את הסיכון לתמותה, לדברי עורכת המחקר ד"ר סינהא מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב.  מטרת המחקר הייתה לקבוע את הקשר בין צריכת בשר אדום, מעובד או לבן ובין הסיכון לתמותה.

 

במחקר שנמשך 10 שנים, השתתפו כחצי מיליון נבדקים אמריקנים בגילאי 50 עד 71 שמילאו שאלון צריכת מזון שבדק את גיוון המזון, תדירות וכמות נצרכת של 124 פריטי מזון ומשקאות, במהלך השנה שקדמה לתחילת המחקר. בין השאר נבדקו הרגלי צריכת בשר אדום (בקר,חזיר,סטיק, המבורגר), בשר לבן (לא מדובר בחזיר אלא בעוף, הודו, טונה משומרת) ובשר מעובד (נקניקיות,נקניקים).

 


בנוסף נלקחו בחשבון: גיל, השכלה, מצב משפחתי, היסטוריה משפחתית של תמותה מסרטן, גזע, BMI, עישון, פעילות גופנית, צריכה אנרגטית, שתיית אלכוהול, צריכת פירות וירקות וטיפול הורמונאלי בנשים בגיל הבלות.

 

הסיכון לתמותה כללית היה גבוה יותר אצל גברים ונשים שצרכו את הכמות הגדולה ביותר של בשר אדום ובשר מעובד. גברים ונשים שצרכו כמות גדולה יותר של בשר אדום ומעובד (ערך החציון- 62.5 גרם בשר אדום ל 1000 קק"ל) , נטו יותר לתמותה מסרטן ולתחלואה במחלות לב בהשוואה לגברים ונשים, שהמעיטו באכילת בשר אדום ומעובד (ערך החציון-9.8 גרם בשר אדום ל 1000 קק"ל).

 


לעומת זה נמצא שצריכת כמות גדולה יותר של בשר לבן (עוף, הודו ודגים) במקום בשר אדום ומעובד, על ידי גברים ונשים, תרמה להפחתה מתונה של הסיכון לתמותה כללית, תמותה מסרטן ותמותה מסיבות אחרות.

 

החוקרים מציינים את מגבלות המחקר הנובעות מגורמים ממסכים ( confounders ) שעלולים להטות את התוצאות כמו: שגיאה אפשרית במדידה, עישון, צריכה מוגברת של ירקות, פירות וסיבים תזונתיים- בהשוואה לצריכה הרגילה על ידי האוכלוסייה האמריקנית ועוד.

 

לסיכום, תוצאות המחקר, על פיהן כדאי להפחית את כמות הבשר המעובד והאדום ולהעדיף הודו, עוף ודגים- מחזקות ממצאי מחקרים אחרים. ההמלצות הקיימות כיום הן לצריכת תפריט מאוזן שמכיל ירקות ופירות טריים, מספר מנות של עוף ודגים על בסיס שבועי וכמות מתונה של בשר.

 

הערות העורכת- מחקרים רבים בעבר כבר הראו כי צריכה מוגברת של בשר אדום מעלה את הסיכון למחלות רבות. להפחתת הסיכון, התפריט צריך לכלול עוף, הודו, דגים וגם כמות מתונה של בקר רזה על בסיס שבועי. רצוי להמעיט באכילת בקר שמן, כבש, המבורגר, קבב, נקניק ונקניקיות. בנוסף חשוב להרבות באכילת מגוון ירקות ופירות- לפחות חמישה ליום.


Sinha R, et al. Meat Intake and Mortality Arch Intern Med. 2009, 169(6), 562-571
 

 

 ווגם על הויכוח על הקשר בין צריכת בשר אדום ובין הסיכוי לסרטן המעי.

 

 

תרגמה וערכה: הדס הופמן, מכבי שירותי בריאות