הגיל מביא איתו לא מעט דברים טובים – חוכמה, ניסיון חיים, בשלות. עם זאת, בגיל 50 פלוס אנחנו פוגשים גם דברים פחות נעימים – פתאום תנועות מסוימות שבעבר ביצענו בקלילות גורמות לשריר תפוס, פה ושם אנחנו חווים כאבים באזורים שונים בגוף, ויש מי שיחוו גם בריחת סידן – תופעה שעלולה להביא לדלדול העצם (אוסטאופורוזיס), ומעלה את הסיכון לשברים בגוף. נשים בגיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר לחוסר סידן עקב הירידה בהורמון אסטרוגן. לפי מחקרים, אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים יסבלו מאוסטאופורוזיס במהלך חייהם, לרוב לאחר גיל 50.

הסידן הוא מהמינרלים החשובים ביותר לבריאות שלנו - הוא נדרש להתכווצות ולהתרחבות כלי הדם, לתפקוד השרירים (כן, גם שריר הלב), להעברת אותות עצביים, לתקשורת בין תאי הגוף ולהפרשה של הורמונים. מעט מאוד סידן נדרש לתפקודים אלה. הרוב המוחלט של הסידן מאוחסן בגוף בעצמות ובשיניים – שם הוא תומך במבנה ובתפקוד שלהן. אבל אם בתקופת הגדילה וההתבגרות שלנו תהליך בניית העצם הוא הדומיננטי, כשהסידן נספג לתוך העצם, בגיל המבוגר הפירוק הוא זה שתופס מקום מרכזי יותר, ואיתו – ניחשתם נכון – בריחת סידן.

איך יודעים שהגוף סובל ממחסור בסידן?

בטווח הקצר כנראה שלא תדעו. חוסר סידן לא מתבטא בתסמינים ברורים ומידיים, אך בטווח הארוך צריכה לא מספקת של סידן מובילה לבעיות בריאות, ובראשן, כאמור, צפיפות עצם נמוכה מהצפיפות הנורמלית, שעלולה להתדרדר לאוסטאופורוזיס - דלדול עצם - ושברים.

חוסר סידן לא מתבטא בתסמינים ברורים ומידיים (צילום: shutterstock)

אז כמה סידן הגוף צריך?

ההמלצות לצריכת סידן משתנות בהתאם לגיל. לפי המלצות עדכניות, מעל גיל 50 גברים זקוקים ל-1,000 מ"ג סידן ונשים - 1,200 מ"ג ביום. אפשר לספק סידן לגוף באמצעות מזונות עשירים בסידן - כאלה הם למשל מוצרי חלב ובראשם יוגורט, דגי סרדינים, מוצרי סויה כגון טופו או חלב סויה וירקות ירוקים כמו פטרוזיליה, תרד, במיה וברוקולי.

אבל בעידן התעשייתי, לא את כל הרכיבים החיוניים לנו אנחנו מצליחים לקבל מהתזונה. במצב הזה, ניתן להשלים את אספקת הסידן לגוף באמצעות תוספי סידן. מסקרים שנערכו על ידי משרד הבריאות עולה כי רוב האוכלוסייה בישראל לא מגיעה לרמות המומלצות של סידן מתזונה. 

ברשימת המזונות העשירים בסידן ניתן למנות מוצרי חלב ובראשם יוגורט, סרדינים, מוצרי סויה כגון טופו או חלב סויה וירקות ירוקים כמו פטרוזיליה, תרד, במיה וברוקולי (צילום: shutterstock)

מה עלול לפגוע בספיגת הסידן בגוף?

1. ככל שהגיל עולה, כך יורדת היכולת של הגוף לספוג סידן, ואנחנו נדרשים לצרוך בהתאם סידן להשלמת החסר.

2. למרות שאנחנו חיים במדינה שטופת שמש, לרוב התושבים בישראל יש חוסר בוויטמין D, ולכן גם ספיגת הסידן נפגעת (משום שוויטמין D מסייע לספיגת הסידן בגוף).

3. רכיבים מסוימים שנמצאים במזון עלולים להפחית את ספיגת הסידן. לדוגמה, מזונות עשירים בחומצה פיטית כגון חיטה מלאה, אגוזים ופולי סויה – הם אולי טובים לבריאות אבל לא לספיגת הסידן. גם מזונות עשירים בחומצה אוקסלית כגון תרד, תפוחי אדמה ושעועית לא יעשו טוב לספיגת הסידן בגוף.

כיום הגישה היא להעריך את צריכת הסידן היומית של המטופלים ממקורות תזונתיים על ידי תשאול, ולהשלים את החסר על ידי תוסף, במטרה להגיע לקצובה היומית המומלצת לצורך שמירה על בריאות העצם.

הדור הבא: הסידן האמורפי והסרטנים הכחולים

אז מה עושים? איך משלימים לגוף את כמות הסידן המומלצת, בעיקר בגיל 50 פלוס? בגלל תזונה לא מספקת שלא קל לשנות בגיל מבוגר או קושי בספיגת סידן מסיבות אחרות, קיימות היום אפשרויות לצריכת סידן כתוסף תזונה. חשוב לדעת שגם עם תוספים אין הבטחה שכל כמות הסידן המצוינת על האריזות היא אכן זו הנספגת בגופנו. 

הסידן האמורפי פותח בהשראת הסרטנים הכחולים שמשילים את השריון שלהם ובונים אותו מחדש בתוך שלושה ימים בלבד (צילום: shutterstock)

בשוק קיימים היום מספר סוגי סידן כתוספי תזונה: סידן ציטראט גבישי, סידן קרבונט גבישי וסידן קרבונט אמורפי - המורכב מחלקיקים אמורפיים (חסרי צורה) זעירים (קטנים יותר מסידן גבישי). לפי מחקר ישראלי שבוצע במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) ופורסם באפריל 2014 בכתב העת JBMR, סידן אמורפי נספג בקיבה בממוצע פי 2 בהשוואה לסידן הגבישי.

הסידן האמורפי פותח בהשראת הסרטנים הכחולים. סרטנים כחולים משילים את השריון שלהם ובונים אותו מחדש בתוך שלושה ימים בלבד, לעומת יתר הסרטנים – אצלם התהליך נמשך בין 3 שבועות לחודש.

למידע נוסף על DENSITY, הסידן האמורפי

**אין ליטול תוספי סידן ללא צורך. עודף סידן עלול לגרום לתופעות לוואי סיבוכים רפואיים. עד גיל 50 מומלץ לצרוך לא יותר מ-2,500 מ"ג סידן ליום ומעל גיל 50 – מומלץ לא לצרוך יותר מ-2,000 מ"ג סידן ליום.