מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותגירוי מגנטי משפר את תפקוד היד

גירוי מגנטי משפר את תפקוד היד

גירוי מגנטי שניתן בתזמון מסונכרן לעצבים ולמוח מאפשר לנפגעי חוט שדרה הפעלה טובה יותר של הידיים


אלקטרופיזיולוגיה אנושית יכולה להיות כלי רב עוצמה לפיתוח טיפולים (צילום: Shutterstock)
אלקטרופיזיולוגיה אנושית יכולה להיות כלי רב עוצמה לפיתוח טיפולים (צילום: Shutterstock)

גירוי מגנטי הניתן למוח ולעצבים בצורה מתוזמנת, שיפר את יכולתם של אנשים עם פגיעה בחוט השדרה להשתמש בכפות הידיים, לפחות באופן זמני. התהליך הלא-פולשני אפשר להגדיל את עוצמת הכוח שהמטופלים הפיקו בלחיצה עם האצבע ולהשלים מהר יותר משימה הדורשת מוטוריקה עדינה.

 

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Current Biology השתתפו 19 אנשים עם פגיעה צווארית בחוט השדרה ו-14 משתתפים בריאים שהותאמו להם מבחינת גיל.

 

החוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג העבירו גירוי מגנטי לאזור האחראי על היד בקורטקס המוטורי במוח, כאשר בנוסף לאותות אלה ניתן גירוי חשמלי גם לעצב ההיקפי בשורש כף היד.

 

החוקרים מצאו שרק כאשר אותות מהקורטקס המוטורי תוזמנו בצורה מדויקת להגיע לחוט השדרה 1-2 מילישניות לפני שהאותות מהעצב ההיקפי בשורש כף היד הגיעו לתאי עצב מוטוריים בעמוד השדרה, היה שיפור ביכולת הפעילות הרצונית בכף היד.

 

משתתפי המחקר קיבלו 100 זוגות פולסים מסונכרנים כל 10 שניות במשך כ-20 דקות. לאחר מכן הם התבקשו להפעיל כוח עם האצבע ולבצע משימה הדורשת מוטוריקה עדינה של הידיים. החוקרים מצאו כי התהליך הגדיל בכ-20 אחוז את עוצמת הכוח שהמשתתפים יכלו להפעיל במשך עד 85 דקות, בהשוואה לכוח שיכלו להפעיל לפני כן. אפקט דומה נראה גם בקבוצת הבריאים. בנוסף, הזמן שנדרש למשתתפים כדי להשלים את משימת המוטוריקה העדינה היה קצר ב-15%.

 

החוקרים ציינו כי אלקטרופיזיולוגיה אנושית יכולה להיות כלי רב עוצמה לפיתוח טיפולים.

 

 

Curr Biol 2012; DOI: 10.1016/j.cub.2012.10.046