פעילות גופנית קלה מספיקה כדי לשפר את בריאות העצם בנשים לפני גיל המעבר, באמצעות הפחתת סקלרוסטין (sclerostin) – חומר הידוע כמעכב יצירת עצם והעלאת רמות ה- IGF-1 - חומר לו יש השפעה חיובית מאוד על יצירת עצם. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.

העצם אמנם נראית מבחוץ כרקמה מוצקה ויציבה, אך לכל אורך החיים מתחוללים בה תהליכים של הרס ובנייה, המושפעים מגורמים כמו שינויים הורמונאליים ופעילות גופנית.

חוקרים מאוניברסיטת המלך עבדול-עזיז בערב הסעודית ביקשו לבדוק את ההשפעה של פעילות גופנית על מדדים שונים של תהליכי בניה ופירוק בעצם.

המחקר נערך בקרב 1,235 נשים לפני גיל המעבר, בנות 20 עד 49. הנשים חולקו לקבוצות בהתאם לזמן בו בילו בפעילות גופנית בשבוע.

החוקרים גם בחנו תת קבוצה של הנשים: 120 נשים לא פעילות, 58 מהן נשלחו לתוכנית אימונים של פעילות גופנית, ארבעה ימים בשבוע, במשך 8 שבועות. היתר לא ביצעו פעילות ושימשו כקבוצת ביקורת.

כל הנשים עברו בדיקות רפואיות במסגרתן נבדקו צפיפות המינרלים בעצם, מדדי שחלוף העצם והרמות בדם של סקלרוסטין ו- IGF-1. סקלרוסטין הוא חומר המופק כמעט רק על ידי אוסטאוציטים (Osteocytes) התאים הנפוצים ביותר בעצמות. כשהוא משתחרר, הסקלרוסטין מגיע אל פני השטח של העצם, שם הוא מונע יצירה של תאים העוזרים לעצמות להתפתח. לעומת זאת, ל- IGF-1 השפעה חיובית על יצירת עצם.

בקרב כל הנשים, החוקרים מצאו כי אלה שבילו לפחות שעתיים בשבוע בפעילות גופנית כמו הליכה, היו בעלות רמות נמוכות ב-37% של סקלרוסטין ורמות גבוהות יותר ב-107% של IGF-1, בהשוואה לנשים שהתעמלו פחות מחצי שעה בשבוע. גם צפיפות העצם הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי בקרב נשים פעילות לעומת נשים לא פעילות.

בקרב המדגם של הנשים שנשלחו לאימוני פעילות גופנית, היו הפחתות משמעותיות בסקלרוסטין (34%), עליה של 74% ב- IGF-1 ועליה משמעותית גם בסמנים אחרים ליצירת עצם, בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת שלא התעמלו.

J Clin Endocrinol Metabol. Published online August 3, 2012