מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותדום לב ניתן למניעה

דום לב ניתן למניעה

כל שנה מתים מאות ואלפי בני אדם בעולם ממוות לבבי פתאומי, רבים מהם צעירים ובכושר. כ30% ממקרים אלה קורים בשעות הלילה. חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר גילו מדוע אנשים מתים מדום לב בשנתם. גילוי זה יכול להציל חיים ע"י מתן טיפול מניעתי.


 מוות לבבי פתאומי קורה לאחר אובדן הכרה פתאומי, בטווח של כשעה מתחילת הסמפטומים. כל שנה מתים מאות ואלפי בני אדם בעולם ממוות לבבי פתאומי, רבים מהם צעירים וספרוטאים. כ30% ממקרים אלה קורים בשעות הלילה, במהלך השינה, כאשר קצב הלב מואט ביחס לערות. 

 

חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר גילו מדוע אנשים מתים מדום לב בשנתם.
גילוי זה יכול להציל חיים ע"י מתן טיפול מניעתי בחולים שסובלים מהפרעת קצב מסוג "תסמונת הסינוס החולה" (S.S.S). תופעה זו קורית כאשר הקוצב הביולוגי העיקרי של הלב (sinoatrial node) נפגע. עד כה לא נמצאה הסיבה לתסמונת זו.

 

הפרעת קצב מסוג "תסמונת הסינוס החולה" שבדקו החוקרים, אינה קשורה בהפרעה מבנית בלב אלא למוטציה גנטית שמשפעלת חלבון הקשור בפעילות החשמלית של הלב. הפרעת הקצב יכולה להופיע בכל אדם עם האבנורמליות הגנטית הזו.

 

בעקבות מחקר זה, חוקרים מאוניבסיטת בריסטול מצאו שינויים כימיים במערכת העצבים. שינויים אלה באנשים בריאים יכולים להאט את קצב הלב, אך במטופלים הסובלים מתסמונת הסינוס החולה, הם יכולים למנוע לגמרי העברת פעילות חשמלית בלב, כתוצאה מכך תפקוד הלב נפגע ויכול להתפתח דום לב.

 

משמעות המחקר היא כי ניתן לזהות את האוכלוסיה בסיכון למוות לבבי פתאומי (דום לב) באנשים בהם מזהים את הפרעת הקצב הזו, ניתן להפחית חלק מהפעילות העצבית בלב  ע"י תרופות או השתלת קוצב.

 

צורות אחרות של תסמונת הסינוס החולה, הכוללות מוטציות בחלבונים אחרים בלב, המושפעים על ידי מערכת העצבים באותו האופן, יכולות להוות מטרות טיפוליות להפחתת הסיכון בהפרעות קצב קטלניות.

 

לכתבה באתר אוניברסיטת מנצ'סטר 

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'יל