במחקר שהוצג בכנס הנפרולוגי העולמי בחודש שעבר, השתתפו 418 חולי דיאליזה כרוניים. גיל החולים הממוצע היה 51.5 שנים. החולים היו 4.3 שנים בממוצע בדיאליזה. 68.4% מהמשתתפים היו גברים וב-39.2% היתה סוכרת.

החולים היו במעקב במשך 6 חודשים. לאחר 6 חודשים הועברו מטיפול סטנדרטי בהמודיאליזה (3-4 שעות במשך 3 פעמים בשבוע), לטיפול בדיאליזה לילית (6-8 שעות דיאליזה 3 פעמים בשבוע, במהלך הלילה). החוקרים עקבו אחר החולים במשך 9 חודשים נוספים.

החוקרים בדקו רמות המוגלובין של החולים, מינוני אריתרופואטין דרושים ומינוני ברזל תוך ורידי שניתנו, וזאת במהלך 6 החודשים לפני המעבר לדיאליזה לילית, ובמהלך 9 חודשי המעקב לאחר מכן.

החוקרים מצאו כי טיפול בדיאליזה לילית הוביל לירידה במינוני האריתרופואטין הדרושים לשבוע, וזאת יחד עם שמירה על ערכי המוגלובין יציבים, עם ממוצע של 12.1 מ"ג%. בנוסף מצאו החוקרים כי ערכי לחץ הדם של החולים ירדו במהלך הטיפול בדיאליזה הלילית.

מסקנת החוקרים היתה כי הכפלת זמן הדיאליזה ע"י ביצוע דיאליזה לילית, קשורה עם שיפור משמעותי בתגובה וברגישות החולים לטיפול באנמיה.

www.medpagetoday.com/MeetingCoverage/ASN/16775

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה