מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותדיכאון עלול לגבות מחיר יקר מליבן של נשים צעירות

דיכאון עלול לגבות מחיר יקר מליבן של נשים צעירות

מחקר מצא כי דיכאון יותר ממכפיל את הסיכון להתקף לב ומוות בנשים צעירות שנמצאות בסיכון למחלת לב


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

לנשים צעירות ונשים בגיל העמידה עם רקע של מחלות לב הסובלות מדיכאון, סבירות יותר מכפולה לעבור התקף לב או למות ממחלת לב, בהשוואה לאלה שלא סובלות מדיכאון. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association.

 

חוקרים מאוניברסיטת אמורי באטלנטה עקבו אחר יותר מ-3,200 נשים וגברים שאובחנו עם מחלת לב או שהיה חשד שסבלו ממחלת לב וחיכו לעבור אנגיוגרפיה קורונרית כדי לבדוק את כלי הדם.

 

המשתתפים חולקו ל-6 קבוצות: נשים עד גיל 55, נשים בנות 56-64, נשים בנות 65 ומעלה ושלוש קבוצות של גברים באותם גילאים.

 

החוקרים ביצעו הערכה של תסמיני דיכאון בקרב הנחקרים באמצעות שאלונים מתוקפים ומצאו כי הסבירות לדיכאון מתון או חמור הייתה הגדולה ביותר בנשים עד גיל 55. 27% מהנחקרות בקבוצת גיל זו סבלו מדיכאון קליני.

 

לאחר מעקב של כשלוש שנים בממוצע, החוקרים לא מצאו קשר בין דיכאון למחלות לב או מוות בקרב גברים בכל גיל או בקרב נשים מבוגרות יותר. לעומת זאת, בקרב נשים עד גיל 55 דיכאון נקשר לסיכון גבוה פי 2.17 לחוות התקף לב, למות ממחלת לב או להזדקק לפרוצדורה חודרנית להרחבת כלי דם. לאותן נשים היה גם סיכון גבוה פי 2.45 למות מכל סיבה במהלך תקופת המעקב.

 

בנשים מתחת לגיל 55, כל עליה של נקודה אחת בדירוג תסמיני הדיכאון תורגמה לעליה של 7% בסיכון למחלות לב או מוות ממחלות לב. זאת לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו גורמי סיכון אחרים למחלות לב.

 

יש לציין כי המחקר אומנם מצא קשר בין דיכאון לסיכון מוגבר למחלות לב ומוות בנשים מתחת לגיל 55 עם רקע של מחלת לב, אך הוא לא מוכיח כי מדובר בקשר של "סיבה-תוצאה". משמע שלא ניתן לדעת אם הדיכאון בפני עצמו גורם לסיכון המוגבר ללב.

 

עם זאת, ממצאי המחקר מצטרפים למחקרים רבים שכבר הצביעו על קשר בין דיכאון לבין הסיכון למחלות לב, בעיקר באנשים עם רקע של מחלת לב. מוקדם יותר השנה אף פורסם כי פאנל מומחים ממליץ להכיר בדיכאון כגורם סיכון רשמי לתוצאות רפואיות שליליות כמו התקפי לב ומוות בחולי לב.

 

החוקרים ממליצים להתייחס לדיכאון ברצינות ולנקוט באמצעים לטפל בו בכל האנשים, ובעיקר בנשים צעירות העשויות להיות פגיעות יותר להשפעות של דיכאון. לדבריהם, הרופאים צריכים להיות מודעים לכך שדיכאון נפוץ יותר בנשים צעירות שנמצאות בסיכון למחלות לב, ושהוא עשוי לנבא תוצאות רפואיות שליליות.

 

המחקר לא בדק את המנגנון העומד מאחורי הקשר שבין דיכאון למחלות לב בנשים צעירות, אך קיימים מספר הסברים אפשריים. כעת החוקרים מתחילים לבחון אם נשים חוות יותר שינויים קרדיווסקולאריים בהשוואה לגברים בתגובה ללחץ נפשי – אותו הם ייצרו באמצעות סיטואציות כמו נאום פומבי.

 

 

J Am Heart Assoc. Published online June 18, 2014