מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אירוע מוחי

מנהלי קהילה

פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר אסף טולקובסקי
נוירולוג מתמחה בבי"ח בלינסון

מובילי קהילה

טל-פדרמן
טל-פדרמן
את המסע הנוירולוגי עברתי כשחטפתי שבץ מוחי בגיל 28, לאחר מכן הוכשרתי כמאמנת רפואית וכיום "עמיתה מומחית" בפרויקט שיקום אישי, בקופ"ח מכבי. יחד עם צוותי עו"ס אני בונה תוכניות שיקום ומלווה חולים מרגע המשבר ועד החזרה לקהילה. בנוסף אני גולשת,חובשת באיחוד והצלחה. ומרצה באוניברסיטת ת"א. יש לי קליניקה פרטית ואני מומחית בניהול משברים רפואיים. ספרים נוספים שכתבתי: הכל בראש- אוטוביוגרפי,המספר את מסע השיקום. את לא נראת נכה- ספר שירים ותובנות. המדריך למשתבץ הצעיר- ספרהומוריסטי עם כלים פרקטיים לתהליכי שיקום. למידע נוסף:  www.hakol-barosh.com  
איציק-ניסני
איציק-ניסני
הגמול לאדם על עבודתו אינו מה שהוא קיבל בעבורה אלא ההזדמנות להגשים חזונו .
כמוניאירוע מוחיחדשותדימומים זעירים במוח קשורים לפגיעה קוגניטיבית

דימומים זעירים במוח קשורים לפגיעה קוגניטיבית

מחקר: דימומים זעירים ברקמת המוח של אנשים שעברו שבץ קשורים לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים


זיהוי מוקדם של הדימומים אולי יסייע למנוע פגיעה קוגניטיבית (צילום: Shutterstock)
זיהוי מוקדם של הדימומים אולי יסייע למנוע פגיעה קוגניטיבית (צילום: Shutterstock)

 

נוכחות של דימומים זעירים המכונים מיקרו-דימומים (micro-bleeds) ברקמת המוח קשורה לסיכון מוגבר לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים וייתכן שגם לשיטיון בקרב אנשים שעברו שבץ. כך מצא מחקר חדש שפורסם בכתב העת Cerebrovascular Diseases.

 

כיום בבדיקות תהודה מגנטית (MRI) ברצף מיוחד בשם Gradient Echo ניתן להדגים דימומים זעירים ברקמת המוח שאין להם תסמינים. נוכחותם של דימומים אלו - הידועים בספרות הרפואית כמיקרו-דימומים - ברקמת המוח, נקשרה למשקעים של חלבון בשם עמילואיד בדפנות כלי דם ולסיכון מוגבר לדמם תוך מוחי.

 

מחקר חדש ביקש לבדוק את התפקודים הקוגניטיביים של חולים לאחר שבץ מוח עם נוכחות של מיקרו-דימומים בבדיקת ההדמיה המוחית. לשם כך החוקרים עקבו אחר המטופלים לתקופה ממוצעת של למעלה מחמש וחצי שנים, תוך כדי ביצוע מבחנים קוגניטיביים להערכת תפקודים כגון זיכרון, ריכוז, שפה ועוד.

 

מהמחקר עלה כי חולים שבתחילת המחקר אותרו אצלם מיקרו-דימומים סבלו מיותר מהפרעות קוגניטיביות בהשוואה לאלה שלא אותרו אצלם דימומים כאלה. ההפרעות הקוגניטיביות עירבו בעיקר תפקודים הנשלטים על-ידי האונה המצחית של המוח.

 

מהמחקר עולה כי נוכחות דימומים זעירים בבדיקת התהודה מגנטית מעלה סיכון לפתח הפרעות קוגניטיביות ויתכן שגם שיטיון. על-ידי זיהוי החולים בשלב מוקדם יתכן ויהיה ניתן בעתיד לנסות ולמנוע את התפתחות השיטיון. זיהוי המיקרו-דימומים בבדיקת MRI עשוי לשמש ככלי אבחוני יעיל לשם השגת מטרה זו.

 

 

Cerebrovasc Dis 2012;33:430-435