האכלת תינוקות בקרקרים, דגני בוקר, לחם ומזונות אחרים הנוטים להיות עשירים בנתרן, עשויה לסלול את הדרך לחיבה גדולה יותר למלח במשך כל חייהם. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition.

המחקר מעלה את האפשרות שמאמצים להפחתת צריכת מלח צריכים להתחיל כבר בשלב מאוד מוקדם בחיים. לדברי החוקרים, ייתכן אפילו שבקרב תינוקות יש "חלון רגישות" בו חשיפה למזונות וטעמים מסוימים מתכנתת את המוח לחשוק בהם בעתיד.

צריכה גבוהה מידי של מלח גורמת ללחץ דם גבוה, מה שעלול להוביל למחלות לב וכלי דם ושבץ מוחי. דיאטה עשירה במלח קשורה גם לעלייה בסיכון לסרטן הקיבה ועלולה לפגוע בכליות.

בארצות מפותחות רק רבע מצריכת המלח היומית מגיעה ממלח שולחני. היתר מגיע ממזון מעובד. הנתרן טוב לטעם, למרקם האוכל ולשימורו. לכן בלחם יש כמות גדולה מאוד של מלח, כך גם במרקים, באבקות תיבול, בבשר, ברטבים מוכנים, בחמוצים ועוד. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לצרוך לא יותר מ- 5 גרם מלח ביום, אבל הממוצע בעולם הוא 9-12 גרם, ועל פי סקרים של משרד הבריאות, גם הישראלים צורכים הרבה יותר מהמומלץ. זו חלק מהסיבה לכך ש 17 מהנשים וכ- 14 אחוז מהגברים בישראל, סובלים מיתר לחץ דם.

אדישים למליחות 

אבל מה גורם לנו לאהוב אותו כל-כך? החוקרים ממרכז Monell Chemical Senses בפילדלפיה מסבירים כי תינוקות נולדים עם העדפה ברורה למזונות מתוקים וסלידה ממזונות מרים, אך נראה שהם לרוב אדישים למליחות בחודשים הראשונים לחייהם.

במסגרת המחקר 61 תינוקות בריאים בין חודשיים קיבלו תמיסה של מי מלח. בהתבסס על הבעות הפנים שלהם וכמה שהם שתו, החוקרים הסיקו כי התינוקות אכן היו אדישים לטעם.

כאשר התינוקות הגיעו לגיל 6 חודשים, הוריהם הביאו אותם שוב למרכז. החוקרים הציגו בפניהם 3 בקבוקים שהכילו מים, תמיסת מי מלח עדינה שהכילה 1% מלח (מליחות דומה למרק עוף קנוי) ותמיסה מלוחה פי 2 יותר, שרוב המבוגרים היו אומרים כי היא מלוחה מאוד. החוקרים תיעדו כמה נוזלים התינוקות שתו מכל בקבוק בזמן קצוב – אינדיקציה על רמת ההעדפה שלהם לכל בקבוק.

בנוסף, ההורים נשאלו איזה מזונות לתינוקות או מזונות אחרים ילדיהם אוכלים. הכוונה במזונות אחרים היא אוכל רגיל, שבן משפחה אחר היה עשוי לאכול. 26 מהתינוקות נחשפו למזונות מוצקים כמו קרקרים, לחם או דגני בוקר, מזונות שפעמים רבות עשירים במלח. במהלך מבחן הבקבוק, תינוקות אלה צרכו 55% יותר מלח בהשוואה לתינוקות שעדיין לא נחשפו למזונות המלוחים.

מלקקים מלח מהבייגלה 

החוקרים בחנו מחדש כמחצית מהילדים כשאלה הגיעו לגיל גן ותישאלו את אמותיהם על העדפות המלח שלהם, למשל אם הם מלקקים מלח ממזונות, אכלו מלח שולחן לבדו או שהוסיפו מלח לאוכל לפני שאכלו ממנו. הם מצאו כי ילדים שנחשפו בשלב מוקדם בחייהם למזונות מלוחים, אהבו יותר מלח.

המוח מתעצב מאוד בחודשים הראשונים לחיים והחוקרים מסבירים כי ייתכן שחשיפה מוקדמת עשויה לשנות את הדרך בה האות של טעם המלח מועבר למוח. המחקר אומנם לא מוכיח זאת, אבל הוא מצביע על קשר בין חשיפה מוקדמת למליחות והעדפה למלח בהמשך החיים.

Am J Clin Nutr January 2012 vol. 95 no. 1 123-129