מטרת המטה-אנליזה הנוכחית היתה לבדוק את השפעת הטיפול להורדת ל"ד בקשישים מעל גיל 80 על התמותה הכללית. נקודות הקצה המשניות היו אירועים כליליים, שבץ מוחי, אירועים קרדיו-וסקולריים, אי ספיקת לב ותמותה מסיבה ספציפית.

עיבוד במודלים סטטיסטיים שונים הראה שהסיכון היחסי לתמותה הכללית לא היה מובהק בהשוואה לטיפול באינבו, אלא שהיתה ההטרוגניות מובהקת בין תוצאות מחקר HYVET לבין המחקרים האחרים. הטרוגניות זאת לא הוסברה בהבדלים במשך המעקב בין המחקרים השונים.

התוצאות רומזות שהירידה בתמותה הושגה במחקרים כנראה עם הורדה פחותה בלחץ הדם ובטיפול הכי פחות נמרץ. הטיפול ביל"ד הוריד בצורה מובהקת את הסיכון לשבץ מוחי ב – 35%, לאירועים קרדיו-וסקולריים ב – 27% ולאי ספיקת לב ב – 50%. התמותה מסיבה ספציפית לא היתה שונה בין חולים עם או ללא טיפול.

Bejan-Angoulvant T, Saadatian-Elahi M, Wright JM, et al. Treatment of hypertension in patients 80 years and older: the lower the better? A meta-analysis of randomized controlled trials. J Hypertens 2010,28:1366–1372.

תוצאות מטה-אנליזה זאת הן בהסכמה לממצאי HYVET שהראו ירידה מובהקת באירועים הקרדיו-וסקולריים, השבץ המוחי ואי ספיקת לב בחולים מעל גיל 80 שקיבלו טיפול נגד יל"ד בהשוואה לטיפול באינבו או ללא טיפול.

מצד שני, תוצאות מטה-אנליזה זאת אינן תומכות בממצאי HYVET בקשר לתמותה הכללית. ההסברים על היעדר ההשפעה על התמותה הכללית נעוצים בהיבטים מתודולוגיים, באוכלוסיות הנחקרות, סוג ומינון התרופות וההבדלים בהשפעת התרופות על הורדת לחץ הדם.

ההטרוגניות בשיעורי התמותה הכללית בין המחקרים השונים מוסברת בעלייה בתמותה במחקרים בהם הטיפול בלחץ הדם היה נמרץ יותר והורדת לחץ הדם היתה גדולה יותר. למרות זאת, יש להיזהר מהוצאת המסקנה שטיפול-יתר והורדה נמרצת של לחץ הדם מעלים את התמותה הכללית בגלל כוח סטטיסטי נמוך ומיעוט משתתפים מהנדרש להוצאת מסקנה זאת.

מחברי המטה-אנליזה מאמצים גם את שיטת הטיפול שניתן ב – HYVET – טיפול דיורטי תיאזידי (ב – HYVET אינדאפאמיד) וטיפול מרבי בשילוב שתי תרופות במינון נמוך. מאמר המערכת חולק על המלצה זאת, סומך על תוצאות מחקרי Sys-Eur ו – ALLHAT ומציע שטיפולים טובים כוללים גם נוגדי תעלות הסידן וחוסמי המערכת רנין-אנגיוטנסין
 

מתוך אתר החברה הישראלית ליתר לחץ דם

http://www.ish.org.il/july2010.asp