אוסטאופורוזיס
מנהלי קהילה
האם הנקה עלולה לפגוע בעצמות?
מחקר ישראלי חדש מצא כי הנקה ממושכת מגדילה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס
מחקרים חדשים, ובהם מחקר ישראלי שנערך בבית החולים בילינסון, מזהים סיכון מוגבר לפתח אוסטיאופורוזיס בקרב נשים המניקות את תינוקותיהן לאורך זמן.
במחקר שבוצע על ידי צוות מהמכון לאנדוקרינולוגיה בבילינסון, אוניברסיטת תל אביב ומכללת תל אביב-יפו, וממצאיו התפרסמו לאחרונה בכתב העת הרפואי Maturitas, נבדקו 500 נשים בגילי 55-35 שילדו בעבר והופנו לבדיקת צפיפות עצם בבילינסון. הנבדקות שגויסו למחקר עברו גם צילום רנטגן לאיסוף נתונים נוספים הנוגעים לצפיפות העצם, ומילאו שאלון בדבר הרגלי ההנקה שלהן את ילדיהן.
הנבדקות במחקר הניקו את תינוקותיהן תשעה חודשים בממוצע. לאחר תקנון משתנים מתערבים, נמצא כי כל חודש של הנקה העלה את הסיכון לצפיפות עצם נמוכה בהמשך החיים ב-2.7% ובאופן ספציפי העלה ב-4.1% את הסיכון לצפיפות עצם נמוכה בעמוד השדרה - האתר בגוף בו נצפתה הפגיעה המשמעותית ביותר בצפיפות העצם אצל הנבדקות.
בקרב נשים לאחר גיל המעבר, הסיכון לצפיפות עצם נמוכה כבר עמד על 6.6% נוספים לכל חודש הנקה נוסף. צפיפות עצם מצידה מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות אוסטיאופורוזיס.
כמו כן העלה המחקר, בניגוד לממצאי עבודות קודמות, כי למספר הלידות של האם לא הייתה השפעה על צפיפות העצם בגיל המבוגר.
החידוש בממצאים, לפי החוקרים, נוגע לסיכון לפתח ירידה בצפיפות העצם כתוצאה מהנקה בקרב נשים עוד בטרם תום הווסת, לפני גיל המעבר. זאת בהבדל מממצאים עד כה המצביעים על ירידה בצפיפות העצם לאחר סוף הווסת, כחלק ממגוון התופעות המאפיינות את גיל המעבר בנשים.
העדויות מצטברות
המחקר מבילינסון מצטרף לראיות נוספות שפורסמו בשנים האחרונות, הקושרות בין הנקה ממושכת לאוסטיאופורוזיס. מחקר שנערך במקסיקו במדגם של 567 נשים לאחר גיל המעבר והתפרסם ב-2011 בכתב העת Menopause, העלה כי הנקת התינוקות במשך 24 חודשים העלתה באופן מובהק סטטיסטית את הסיכון לאוסטיאופורוזיס לאחר גיל המעבר. שני מחקרים מתורכיה מהשנים האחרונות זיהו אף הם עלייה בסיכון לאוסטיאופורוזיס בקרב נשים בגיל המעבר שהיניקו בגילים צעירים יותר מעל לחמישה תינוקות.
כיצד הנקה משפיעה על צפיפות העצם?
ההסבר כיצד הנקה משפיעה על ירידה בצפיפות העצם אינו ידוע עדיין, אך החוקרים מעריכים כי השפעה זו נגרמת כבר במהלך ההנקה ונותרת חבויה בקרב נשים בגיל צעיר, כשהגוף מפריש את הורמון האסטרוגן ברמות תקינות. עם ההתקרבות לגיל המעבר, כשרמות האסטרוגן בגוף יורדות, מופעל לפי החוקרים 'זיכרון עצם' על רקע ההנקה בגיל צעיר, וחלה ירידה גבוהה יותר בצפיפות העצם מאשר בקרב נשים שלא הניקו. מחקרים בעבר כבר הצביעו על מנגנון של זיכרון ארוך טווח הפועל בתאי עצם בגוף (bone memory).
במנגנון תפקוד העצם, תאים סופגי עצם המכונים אוסטאוציטים המוקפים במינרלים, מרכיבים את העצם ולרוב מונעים במבניהם החזק שינויים בצפיפות העצם. אולם, לירידה ברמות האסטרוגן לקראת גיל המעבר יש השפעה לרעה על מבנה ופעילות האוסטאוציטים, הגורמת לעלייה בסיכון לירידה בצפיפות העצם. להערכת החוקרים, להנקה כשלעצמה יש ככל הנראה השפעה רעה נוספת על מנגנון הפעולה של האוסטאוציטים.
עבודות בעבר גם זיהו קשר בין היריון והנקה לבין ירידה בחילוף הסידן בגוף, שעשויה לפגוע אף היא ברמת צפיפות העצם, זאת מאחר שבמהלך היריון מופרש לעובר 3%-2% ממאגר הסידן בגוף האם, ובהמשך בהנקה מופרשות כמויות נוספות של סידן - לרוב בין 250 ל-400 מ"ג סידן ליום - העולות ככל שההנקה נמשכת לאורך זמן ועשויות להגיע ל-1,000 מ"ג סידן ליום.
המחקרים מבהירים כי נשים הרות יכולות להעלות את רמות הסידן בגופן באמצעות נטילת תוספי סידן, אולם אלה מועילים רק בקרב נשים שצריכת הסידן שלהן ממזון נמוכה, ולא בקרב נשים עם צריכה רגילה או עודפת של סידן ממוצרי מזון.
נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי שמנוסח בימים אלה בנוגע לתזונה בהיריון, קובע כי צריכת הסידן המומלצת לנשים בתקופת ההיריון וההנקה היא 1,000 מ"ג ליום וייתכן כי קיים יתרון בתוספת סידן בקרב נשים הרות בסיכון לרעלת היריון, אולם נדרשים מחקרים נוספים לקבוע זאת בוודאות.
מקורות הסידן הגבוהים ממזון כוללים כוס חלב מועשר (360 מ"ג סידן), כוס חלב סויה (368 מ"ג), פרוסת גבינה צהובה (220 מ"ג), גבינת צ'דר (240 מ"ג סידן ב-30 גרם), עלי תרד מבושלים (145 מ"ג סידן בחצי כוס) וברוקולי (50 מ"ג סידן במאה גרם).
הנקה – עדיין מקור ההזנה המומלץ לתינוק
לצד הממצאים החדשים, הנקה עדיין מומלצת ואף כמקור הזנה בלעדי עד גיל 6-4 חודשים, לפי ההמלצות העדכניות של משרד הבריאות. ארגון הבריאות העולמי, עליו נסמך משרד הבריאות בהמלצתו, אף קובע באמנה בינלאומית כי ניתן להיניק תינוקות בתוספת מזון משלים עד גיל שנתיים ואף מעבר לכך.
לפי מחקרים, הנקה מפחיתה שכיחותן של תופעות רבות בקרב תינוקות, לרבות זיהומים במערכת העיכול, דלקת אוזן תיכונה, זיהומים במערכת הנשימה, תסמונת מוות בעריסה, השמנה, אטופיק דרמטיטיס, אסתמה בילדות ויתר לחץ דם בגיל המבוגר.
בסקר התזונה של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות שנערך בשנים 2012-2009 נמצא כי שיעורי ההנקה בישראל במגמת עלייה, והגיעו לשיעור של 88.4% מהיולדות היהודיות ו-97.7% מהערביות שהביעו נכונות בחדרי לידה להיניק את תינוקותיהן. בגיל חודשיים שיעורי ההנקה עמדו על 70.9% מהיהודיות ו-87.2% מהערביות, ובגיל שנה על 26.8% מהיהודיות ו-36.9% מהערביות.