מטרת המחקר הצרפתי היתה לבדוק האם להפרעה בתהליך הוויסות הפיסיולוגי של הרגש יש תפקיד מפתח נוירו-ביולוגי בחולי יל"ד עצמוני לעומת חולי יל"ד משני.

במחקר נכללו 73 חולי יל"ד עצמוני ו – 25 חולי יל"ד משני עם ערכי לחץ דם דומים. החולים מילאו 2 שאלונים: Toronto Alexithymia Scale (TAS-20) ו - Levels of Emotional Awareness Scale (LEAS). לאחר תיקנון למשתנים מבלבלים היה ניקוד שאלון ה – LEAS נמוך באופן מובהק בקרב חולי יל"ד עצמוני לעומת אלו עם יל"ד משני בעוד שניקוד ה – TAS-20 הראה נטייה (לא מובהקת) להיות גבוה יותר באלו עם יל"ד עצמוני.

לא נמצא כל קשר בין תוצאות אלו למשך יתר לחץ הדם או להימצאות של סיבוכים קרדיו-וסקולריים.

Consoli SM, Lemogne C, Roch B, et al. Differences in emotion processing in patients with essential and secondary hypertension. Am J Hypertens. 2010 Feb 4. [Epub ahead of print].

מעט מחקרים עסקו בהיבט הכוללני של הפרעה בהבעת רגשות – alexithymia שמוגדרת כקושי להגדרה ותאור תחושות. במספר מחקרים קודמים נמצא שאלקסיתימיה שכיחה יותר בחולי יל"ד לעומת נורמוטנסיביים, לעומת חולי יל"ד מיד לאחר האבחנה עדיין ללא טיפול ואלו עם משך מחלה קצר יותר.

במחקר הנוכחי ניסו החוקרים לנטרל את התחושות הנפשיות-רגשיות שנובעות מעצם הידיעה שלחולה יש יל"ד ע"י השוואה לחולים עם יל"ד משני שברוב המקרים ניתן להבריא את הסובלים ממנו ע"י טיפול מתאים.

בנוסף למדידת ניקוד האלקסיתימיה מילאו החולים שאלון על "מודעות רגשית" – היכולת להביע, להבחין ולעבד את הניסיון הרגשי של ה"אני" והאחרים בהקשר לנושא מסויים.

התוצאות מראות שלחולי יל"ד עצמוני יש "מודעות רגשית" פחותה בצורה מובהקת מחולי יל"ד משני ונטייה למדד אלקסיתימיה גבוה יותר (שלא הגיע למובהקות סטטיסטית). הממצאים מצביעים על הפרעה מוגברת בוויסות הרגשות בחולי יל"ד עצמוני שמעורבת לפחות חלקית בפתוגנזיס של יתר לחץ הדם ומתאימה למודל הקלאסי של מחלה פסיכוסומאטית.

ממצאי מחקר זה מדגישים את הצורך לבצע מחקרים נוספים על הקשר בין "מודעות רגשית" ואלקסיתימיה ותגובת לחץ הדם לעקה בחולי יל"ד ובנורמוטנסיביים.
 

מתוך אתר החברה הישראלית ליתר לחץ דם

http://www.ish.org.il/mar2010p.asp