מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהאם מומלץ ליטול סטטינים למניעה ראשונית ?

האם מומלץ ליטול סטטינים למניעה ראשונית ?

מאמר שפורסם בCOCHRANE, מעלה ספקות באשר למתן סטטינים למניעה ראשונית באנשים עם סיכון נמוך לפתח מחלה קרדיווסקולרית.


רמות גבוהות של כולסטרול בדם מהוות גורם סיכון עיקרי למחלות קרדיווסקולריות ועל כן הורדת רמות הכולסטרול באנשים עם או ללא היסטוריה של מחלת לב כלילית, היא מטרה טיפולית חשובה. מתן סטטינים היא הבחירה הראשונית לטיפול במצבים אלה.

 

מחקרים קודמים הוכיחו את ההשפעה המניעתית של סטטינים באנשים עם מחלת לב כלילית (מניעה שניונית). במקרים של מניעה ראשונית בהם למטופלים אין הסטוריה של מחלות לב, ההנחייה למתן סטטינים אינה חד משמעית.

 

מחקר זה סקר 14 מחקרים קליניים שנערכו בין השנים 1994-2006 וכולל סה"כ 34,272 איש, במטרה לבדוק את ההשפעות החיוביות והשליליות של מתן סטטינים באנשים ללא רקע של מחלת לב כלילית.

 

בכלל המחקרים שנסקרו, המטופלים נטלו סטטינים למשך שנה לפחות. הנחקרים בכלל המחקרים לא נדרשו לרמות מסויימות של כולסטרול בדם וכן פחות מ10% מהם היו בעלי רקע של מחלת לב כלילית.

 

תמותה מכלל הסיבות, מחלת לב כלילית ואירועי שבץ מוחי, פחתו בעקבות השימוש בסטטינים. בנוסף פחתו הצורך בביצוע צינתורים ורמות הכולסטרול בדם.

 

למרות זאת, כותבי מאמר זה טוענים כי במחקרים הנ"ל היה דווח סלקטיבי של התוצאות וכן בדווח על תופעות הלוואי והכללת נחקרים עם רקע של מחלה קרדיווסקולרית. בנוסף מעט מאוד הוכחות על חסכון בעלויות ושיפור באיכות החיים במטופלים שנטלו סטטינים למניעה ראשונית.

 

לאור זאת כותבי המחקר ממליצים לשקול משנה זהירות במתן סטטינים למניעה ראשונית באנשים עם סיכון נמוך למחלה קרדיווסקולרית.

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'ל

 

(Cochrane Database of Systematic Reviews 2011;(1