רמות גבוהות של כולסטרול בדם מהוות גורם סיכון עיקרי למחלות קרדיווסקולריות ועל כן הורדת רמות הכולסטרול באנשים עם או ללא היסטוריה של מחלת לב כלילית, היא מטרה טיפולית חשובה. מתן סטטינים היא הבחירה הראשונית לטיפול במצבים אלה.

מחקרים קודמים הוכיחו את ההשפעה המניעתית של סטטינים באנשים עם מחלת לב כלילית (מניעה שניונית). במקרים של מניעה ראשונית בהם למטופלים אין הסטוריה של מחלות לב, ההנחייה למתן סטטינים אינה חד משמעית.

מחקר זה סקר 14 מחקרים קליניים שנערכו בין השנים 1994-2006 וכולל סה"כ 34,272 איש, במטרה לבדוק את ההשפעות החיוביות והשליליות של מתן סטטינים באנשים ללא רקע של מחלת לב כלילית.

בכלל המחקרים שנסקרו, המטופלים נטלו סטטינים למשך שנה לפחות. הנחקרים בכלל המחקרים לא נדרשו לרמות מסויימות של כולסטרול בדם וכן פחות מ10% מהם היו בעלי רקע של מחלת לב כלילית.

תמותה מכלל הסיבות, מחלת לב כלילית ואירועי שבץ מוחי, פחתו בעקבות השימוש בסטטינים. בנוסף פחתו הצורך בביצוע צינתורים ורמות הכולסטרול בדם.

למרות זאת, כותבי מאמר זה טוענים כי במחקרים הנ"ל היה דווח סלקטיבי של התוצאות וכן בדווח על תופעות הלוואי והכללת נחקרים עם רקע של מחלה קרדיווסקולרית. בנוסף מעט מאוד הוכחות על חסכון בעלויות ושיפור באיכות החיים במטופלים שנטלו סטטינים למניעה ראשונית.

לאור זאת כותבי המחקר ממליצים לשקול משנה זהירות במתן סטטינים למניעה ראשונית באנשים עם סיכון נמוך למחלה קרדיווסקולרית.

עריכה ותרגום: מיכל אברג'ל

(Cochrane Database of Systematic Reviews 2011;(1