מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהאם מתח במקום העבודה גורם למחלות לב?

האם מתח במקום העבודה גורם למחלות לב?

מתח במקום העבודה משפיע ישירות על התפתחות מחלות לב וסוכרת ובכך מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלת לב בקרב העובדים



תקציר
מחקר חדש מצא שמתח כרוני בעבודה קשור להתפתחות של מחלות לב- החוקרים מצאו שסגנון חיים היה גורם מרכזי בהתפתחות מחלת לב. עובדים הנמצאים במתח במקום העבודה, הכפילו ביותר מפי שתיים את הסיכון לסינדרום מטבולי, בהשוואה לאלה שעבדו בעבודות פחות לחוצות.
על המחקר


מתח במקום העבודה משפיע ישירות על התפתחות מחלות לב וסוכרת, כך על פי מחקר חדש שהתפרסם במרץ השנה בעיתון הלב האירופאי (European Heart Journal).
המחקר שנעשה בלונדון בדק בלמעלה מ 10,000 גברים ונשים עובדי מדינה בריטים בגילאי 35-55 את הקשר בין מתח במקום העבודה לבין שכיחות של מחלות לב, במהלך 12 שנים. במחקר נבדקו מספר מדדים של הסינדרום המטבולי - (רמות סוכר גבוהות בדם, השמנת יתר בטנית, רמה גבוהה של שומני דם ויתר לחץ דם), שגורמים להתפתחות של מחלת לב וסוכרת, כמו כן נבדקה השפעת העדר פעילות גופנית.

 


תוצאות המחקר
נמצא קשר בין מידת הלחץ בעבודה לסינדרום מטבולי ולכן לסיכון למחלת לב, כך לדוגמא- נמצא שגברים שעבודתם הייתה לחוצה, היו בסיכון כפול לפתח סינדרום מטבולי בהשוואה לגברים שעבודתם הייתה רגועה. גם נשים המצויות במתח בעבודתם היו בסיכון יתר לסינדרום מטבולי, אך הן היוו קבוצה קטנה בלבד מאוכלוסיית המחקר. בנוסף נמצא קשר בין מתח בעבודה לבין אורח חיים לא בריא: מיעוט בפעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת ושכיחות של סינדרום מטבולי. הסיבה לעליה בסיכון למחלת לב בגלל מתח בעבודה אינה ברורה דיה, אך יכולה להיות בגלל שיבוש פעילות תקינה של המערכת הנוירואנדוקרינית (מערכת עצבית- הורמונאלית) וכן בגלל התנהגויות לא בריאות שמגדילות הסיכון למחלת לב כאמור- עישון, העדר פעילות גופנית ותזונה לא מאוזנת.

 


מסקנות המחקר
מתח בעבודה מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלת לב בקרב העובדים.
הערת העורכת- המחקר מחזק את האמירה הידועה: "נפש בריאה בגוף בריא"- מצבי מתח מתמשכים משפיעים על התפקוד הגופני. החדשות הטובות הן שניתן להקטין את המתח והסיכון למחלת לב ע"י שינויים התנהגותיים בסגנון החיים: טכניקות שונות להפחתת מתח, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הרגלי אכילה טובים יותר והפסקת עישון.
 

 

Eur Heart J (2008) 29(5): 579-580
עיבדה וערכה : הדס הופמן, מכבי שירותי בריאות.