מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותהאם צריכת חלבון מן החי קשורה בסיכון ליל"ד בקשישים?

האם צריכת חלבון מן החי קשורה בסיכון ליל"ד בקשישים?

נמצא קשר מובהק בין צריכת חלבון מבעלי חיים ליל"ד באנשים מעל גיל


מטרת ה- Rotterdam study היתה לבדוק את הקשר בין סוגים שונים של חלבון במזון (כללי, ממקור צמחי, מן החי, מחלב, מבשר, מדגניים, מדגים, מסויה ומאגוזים) על הארעות של יל"ד בקרב 2,241 אנשים מגיל 55 ומעלה שלא סבלו מיל"ד בבסיס.

 

יחסי הסיכון להתפתחות של יל"ד במשך 6 שנות מעקב חושבו מסטיית התקן של תיקנון האנרגיה מצריכת החלבון. יחסי הסיכון תוקננו לגיל, למין, ל- BMI, ללחץ הדם הסיסטולי הבסיסי, לעישון, להשכלה, לצריכת אלכוהול, לצריכת פחמימות, לחומרי מזון אחרים ולסוגים אחרים של חלבון. נערך ריבוד לפי גיל (נקודת החתך – גיל 70), מין ו – BMI (נקודת החיתוך 25).

 

תוך המעקב אובחנו 1,113 אנשים כסובלים מיל"ד. הסיכון ליל"ד לא היה קשור לצריכה הכללית של החלבון או סוגי החלבון. לא נמצא גם כל קשר בין מין ו – BMI להתפתחות יל"ד.

 

לעומת זאת, נמצא קשר מובהק בין צריכת חלבון מבעלי חיים ליל"ד באנשים מעל גיל 70 (559 עם יחס סיכון של 1.37). לא נמצא קשר דומה באנשים מתחת לגיל 70.

Altorf-van der Kuil W, Engberink MF, van Rooij FJ, et al. Dietary protein and risk of hypertension in a Dutch older population: the Rotterdam study. J Hypertens. 2010 Sep 4. [Epub ahead of print].
 


כל המחקרים על הקשר בין צריכת סוגי מזון או שתייה (כולל אלכוהול וקפה) מבוססים על שאלונים ולכן יש להתייחס לתוצאות בספקנות גדולה גם אם המחקר כמו הנוכחי היה פרוספקטיבי.

 

מרבית המחקרים שעסקו בקשר בין צריכת חלבון לבין יל"ד הראו דווקא יחס הפוך ביניהם. כך למשל במחקר INTERSALT שנערך בקרב למעלה מעשרת אלפים מבוגרים מ – 32 מדינות, נמצא שהפרשת החנקן הכללית או חנקן של האוריאה, שהם סמנים ביולוגיים לצריכת החלבון, היו ביחס הפוך להתפתחות של יל"ד (Stamler J, et al. Circulation 1996;94:1629–1634).

 

מספר המחקרים על הקשר בין צריכת סוגי החלבון השונים הוא מועט, כאשר במחקרי תצפית לא נמצא כל קשר בין צריכת חלבון מן החי לבין יל"ד, אבל נמצא קשר הפוך בין צריכת חלבון צמחי ליל"ד.

 

במחקר הנוכחי נמצא שצריכת חלבון מן החי בקשישים מעל גיל 70 מעלה את הסיכון להתפתחות יל"ד ב – 37% אבל אין לה כל השפעה בגילים צעירים יותר. המחברים מנסים להסביר ממצא זה בכך שחלבון מן החי יוצר עומס חומצי על הכליות, שמתבטא בעיקר בגיל הקשיש, בגלל ירידה בתיפקוד הכליות בגיל זה. הם אינם יכולים גם לשלול את השפעת צריכת המלח באכילת חלבון מן החי שלא נבדקה במחקר זה ושכידוע הרגישות למלח עולה עם הגיל.
 

מתוך אתר החברה הישראלית ליל"ד

www.ish.org.il/oct2010.asp