במעקב  של כ-21 שנים אחרי 6,100 תושבים באיזור כפרי בדרום קוריאה, בגיל שווה או מעל 55           (20.4% מהגברים היו שתיינים כבדים),  נבדק הקשר בין שתיית אלכוהול נקי (משקה אלכוהולי מזוקק או ללא סינון), שכלל 6 או 12 "שתיות" בפעם אחת לסיכון קרדיווסקולרי בחולים עם יתר לחץ דם.

לאחר תיקנון לכלל צריכת האלכוהול, נמצא שיחס הסיכון לתמותה קרדיו-וסקולרית (לאו דווקא משבץ מוחי) בגברים עם סיפור של 12 "שתיות", שסבלו מיל"ד בדרגה 3 (≥168/110 ,) היה 12.7 בעוד שהסיכון בגברים עם  6 "שתיות" היה 4.41, בהשוואה ללא שתיינים וללא יל"ד (שניהם מובהקים).

בחישוב נפרד לשתייה ויל"ד נמצא שיחס הסיכון בשתיינים הכבדים (לפחות 12 "שתיות") לתמותה קרדיו-וסקולרית ירד ל – 1.88 ויחס הסיכון לחולי יל"ד היה 2.0 בהשוואה ללא שתיינים וללא יל"ד (שניהם מובהקים).

Sull JW, Yi SW, Nam CM, et al. Binge drinking and hypertension on cardiovascular disease mortality in Korean men and women. A Kangwha Cohort Study. Stroke 2010, Aug 19. [Epub ahead of print].

חמישית מכלל הגברים באוכלוסייה שנבדקה צרכו יותר מ – 6 "שתיות" אלכוהול נקי בפעם אחת, כאשר מעל 60% מהם היו צרכני אלכוהול כבדים. לא ברור  מדוע שיעור התמותה הקרדיו-וסקולרית בשתיינים אלו ללא יל"ד היה נמוך ומדוע יל"ד בדרגה 3 הגביר את התמותה באופן כ"כ "מבהיל" ולא בחולי יל"ד בדרגות נמוכות יותר.

החוקרים מנסים להסביר את הקשר בין שתייה מוגזמת ביותר, בכל פעם לבין הסיכון הגבוה לתמותה קרדיו-וסקולרית, בהגברת לחץ הדם, שממילא היה גבוה (אבל מדוע שיעור השבץ המוחי לא היה כ"כ גבוה?), בקשיחות העורקים והפרעה בתיפקוד האנדותל, בעליית הסיכון להפרעות קצב ובזרימת דם מוגברת שמחלצת פקקת מקומית לתסחיף.

יש להתייחס בזהירות לממצאים האלו שהיו מבוססים על שאלונים (באוכלוסייה עם רמת השכלה נמוכה), במדידה חד-פעמית של לחץ הדם במרפאה בבסיס ובחוסר האפשרות לכמת כמה מ"ל מכילה "שתייה" אחת, אולם יש בכל זאת לקחת זאת בחשבון כשמחליטים לשתות אלכוהול בצורה מוגזמת.

מתוך אתר החברה הישראלית ליל"ד

http://www.ish.org.il/sep2010.asp