מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אטופיק דרמטיטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דני בן אמתי
פרופ' דני בן אמתי
בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים (1979). בוגר התמחות ברפואת ילדים בבי"ח בילינסון, בוגר התמחות ברפואת עור ומין בבי"ח בילינסון (1996) רופא עור בכיר, ומנהל יחידת עור ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים לשעבר. ממייסדי החוג לרפואת עור ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ראש החוג לרפואת עור ילדים בהסתדרות הרפואית, ממועד הקמתו ועד 2014. שימש כסגן מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים בשנים .2004-2007 פרופסור חבר קליני, וראש החוג לרפואת עור ומין באוניברסיטת תל אביב.
שולמית בורשטיין MA
שולמית בורשטיין MA
מייסדת ומנהלת מקצועית בעמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, MA בפסיכותרפיה שולמית בורשטיין היא המנהלת המקצועית של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס. שולמית, אם לבת אטופית מזה 23 שנים, וממש לאחרונה גם סבתא לתינוקת אטופית, נסעה במשך השנים לחפש מענה למחלה בכל רחבי העולם. בין השאר בתה טופלה בדאלאס, בלונדון, במינכן, בדאבוס ובאוון. בכל מקום למדה את הידע המקצועי המעודכן ביותר על המחלה ואת הגישות הטיפוליות. תוך כדי למדה פסיכותרפיה והוציאה תואר שני באונברסיטה באנגליה. שולמית ממשיכה ללמוד ולהתעדכן תוך מעקב רציף אחר ספרות מקצועית, והשתתפות בכנסים מקצועיים בינלאומיים.

מובילי קהילה

דבורה וידמן
דבורה וידמן
מידענית וחוקרת בתחום מדעי החברה, מתמקדת בדרך כלל בתחום תעסוקה והכשרות מקצועיות. יוצא מן הכלל תחום עניין מיוחד שחורג ממדעי החברה: עולם המחלות האטופיות (דלקת סוג 2), אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה למזון, אסטמה, נזלת כרונית, דלקת עיניים אביבית וכל השלובים שביניהם. העניין בתחום הרפואי הספציפי הזהו הוא מתוך העניין האישי. כאם לחמישה ילדים שרובם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ברמות שונות, מקל ועד בינוני +. כתבתי את הניוזלטרים המקצועיים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס במשך שנתיים, וכן את אתר העמותה, וצברתי ידע מקיף ומקצועי אודות מחלת עור זו, בנוסף על הידע האישי. ניהלתי במשך שש שנים את קהילות ההורים והמתמודדים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, (בווטסאפ), ואשמח לעמוד לרשותכם גם כאן. זכיתי במלגת קרן רומנו לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה, בגין עשייה חברתית בקידום בריאות בקרב מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ובני משפחותיהם.
כמוניאטופיק דרמטיטיסחדשותהולכים לדרמטולוג? אם תצלמו את הנגעים זה עשוי לעזור

הולכים לדרמטולוג? אם תצלמו את הנגעים זה עשוי לעזור

מחקר חדש מאושש כי תמונה שווה אלף מילים: אנשים שמביאים עמם תמונות לביקור אצל רופא העור תורמים בכך לאבחון הסיבוכים בעור ולהתאמת טיפול הולם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות יותר ויותר מטופלים מתעדים בתמונות נגעים עוריים שהתפתחו על גופם ומציגים אותם בבדיקה אצל רופא העור – הדרמטולוג. האם בעידן שבו מתארכים תורי ההמתנה ברפואה הציבורית, לרבות ההמתנה לרופאי עור, תיעוד הנגע והצגתו בפני הרופא עשוי לתרום לאבחנה?

 

מחקר חדש מצרפת קובע כי כאשר מטופלים הציגו בפני רופאי העור תמונות המתעדות את התפתחות הנגע – הדבר תרם לרופאים באבחון מקור הנגע ובהתאמת טיפול הולם.  

 

החוקרים מאוניברסיטת סורבון בפאריז ובית החולים "סנט אנדרה" שבבורדו אספו במשך שלושה חודשים – ממאי עד יולי 2017 – מידע ממטופלים שהגיעו לייעוץ ב-17 מחלקות לרפואת עור שפועלות במרכזים רפואיים במדינה, כחלק מרשת של החברה הצרפתית לדרמוטולגיה (רשת GUS). המטופלים כולם סבלו מאורטיקריה ובעברית 'סרפדת' – נגעים אדומים ומגרדים שמופיעים ונעלמים במקומות שונים בגוף ללא סיבה ברורה, לעתים בשילוב נפיחות של העור, שעשויים להוות חלק מתופעה אלרגית בחשיפה לחומר מסוים ובמקרים נדירים מהווים תסמין למחלה קשה.

 

נגעי אורטיקריה עשויים להיות קטנים או גדולים בשטחם, לעתים דומים לכוויה בעור ולעתים נראים כנגעים עם מרכז בהיר המוקף בנגע אדום, כמעין 'לוח מטרה'. התופעה שכיחה ביותר ולפי עבודות מתפתחת אצל אחד מכל חמישה אנשים.

 

במחקר נכללו 311 מטופלים שבתיקיהם הרפואיים תועדה בשלב כלשהו אבחנה של 'אורטיקריה', כאשר 197 מתוכם הביאו עמם לרופאי העור תמונות שמציגות את הנגע ולעתים אף מספר תמונות לאורך זמן שמתעדות את אופן התפתחותו, בהם 215 נשים ו-96 גברים, בגיל 41 בממוצע, הרוב עם אורטיקריה כרונית (82%).

 

בזמן הביקור אצל רופא העור, לכשליש מהנבדקים (100) היו נגעים על העור, ואילו היתר הגיעו על רקע נגעים שהופיעו בגופם וכבר נעלמו עד שהגיע מועד הביקור אצל רופא העור. מקרב 197 המטופלים שהצטיידו בתמונות, לרובם (68%) לא היו נגעים בפועל בעת הביקור. 

 

התמונות סייעו לאבחנה של אורטיקריה קלה שמקורה בחשיפה למקור אלרגיה בקרב 135 מהמטופלים וסייעו לשלול אבחנה זו בקרב 9 מהמטופלים, כך שבפועל הועילו לאבחנה עבור רוב המטופלים (73.1%).

 

מבין הנבדקים שהצטיידו בתמונות, המחקר העלה כי מחציתם (47.8%) סיפרו שעשו זאת כי חששו שבעת הביקור אצל הרופא לא יהיה להם נגע להציג לו, ומחציתם (47.2%) עשו זאת כי חוו התלקחות חמורה באחד הנגעים. 

 

החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בגיליון מאי 2019 של כתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice טוענים כי תמונות של הנגע העורי לרופא העור חיונית בהתחשב בעיכוב בזמן ההמתנה לייעוץ והעובדה כי נגעי עור רבים נוטים להופיע ולהעלם במהירות. "הודות להתפתחות הטכנולוגית המהירה ולשימוש בטלפונים חכמים (סמארטפונים), מטופלים רבים מביאים תמונות לייעוץ הרפואי וההנחה שהשימוש בכלי זה יתרחב עם השנים", קובעים החוקרים.

 

לצלם עם סרגל 

 

מספר מצומצם של עבודות בחנו עד כה את תרומת השימוש תמונות שמתעדות נגעים עוריים לביקור אצל רופא העור. אחד המחקרים בתחום שבוצע על ידי חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי מאיו קליניק במינסוטה, שפורסם באוגוסט 2012 בכתב העת Pediatrics, הצביע על התועלת של תמונות שבהם תעדו הורים נגעי עור של תינוקות בשבועות הראשונים לחיים לצורך הערכה נכונה של התפתחות המנגיומות – נגעים שפרים של כלי הדם שעלולים להתפתח על העור. במחקר נוסף מצרפת, שבו נבדקו מקרים בהם הורי ילדים הציגו בפני רופא העור תמונה של הנגע ממנו סובל הילד, שממצאיו פורסמו בינואר 2016 בכתב העת JAMA Dermatology, העידו הרופאים ברוב המקרים (67.5%) כי הדבר תרם מידע נוסף לאבחון ולטיפול בילד.

 

טיפ: מומלץ לצלם כל מצב שעלול להשתנות במשך הזמן. צלמו בסביבה מוארת היטב, עם רקע ניטרלי. כדי להראות את גודל הנגע מומלץ לצלם אותו כשלצידו סרגל  - ואם אין בנמצא אז מטבע.

 

תיעוד הנגע העורי בתמונות והצגתן לרופא העור משיקים להתקדמות שעבר תחום רפואת העור בשנים האחרונות עם התקדמות הטלרפואה – באפשרות לאבחן מרחוק בעיות עוריות באמצעות צילום הנגעים בוידאו במרפאה מרוחקת בה שוהה המטופל, והצגתם בפני רופא העור שיושב במרפאה מרכזית. בישראל הייתה קופת חולים מכבי חלוצה בפיתוח מרפאות עור שמבוססות על טלרפואה ומספקות שירות לתושבים מהפריפריה ביישובים מרוחקים שאין בהם רופאי עור, ובאחרונה אף נפתחות מרפאות דומות גם בקופות חולים נוספות. לאחרונה מתפרסמים מחקרים שמעריכים כי באמצעות צפייה בתמונות של נגעי עור מרחוק עשויים רופאי עור לאבחן מצבים רפואיים קשים ומורכבים, לרבות התפתחות סרטן עור מסוג מלנומה. בדצמבר 2015 הסדיר משרד הבריאות את תחום הטלרפואה ברפואת עור בישראל בחוזר מיוחד.

 

תרומתן של תמונות של נגעים עוריים לאבחון והטיפול במרפאת העור מועצמת על רקע התארכות תורי ההמתנה לרופאי העור בישראל. לפי נתונים עדכניים שפורסמו באפריל האחרון מתוך פרויקט מדידת זמני המתנה לרופאים מומחים של משרד הבריאות ומכון גרטנר, ההמתנה הממוצעת לרופא עור בישראל עומדת כיום על 8 ימים לכל רופא ו-13 ימים כשמבקשים לראות רופא ספציפי, וגבוהה מההמתנה הממוצעת לאורתופד (7 ימים), רופא אא"ג (5 ימים), רופא עיניים (4 ימים) וגינקולוג (4 ימים).

 


Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice, doi: 10.1016/j.jaip.2019.05.028