מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבחדשותהגלולה שמלשינה

הגלולה שמלשינה

מדענים פיתחו גלולה שמודיעה לרופאים כשהמטופל נוטל אותה


מאפשרת לוודא שחולים נטלו את התרופות שלהם (צילום: אתר סטוקפוטוז)
מאפשרת לוודא שחולים נטלו את התרופות שלהם (צילום: אתר סטוקפוטוז)

 אחת הבעיות שמטרידות היום את עולם הרפואה היא שחולים רבים לא נוטלים את התרופות שלהם. חלקם מסרבים לעשות זאת, אחרים פשוט שוכחים. כך או כך ההשלכות הן נזקים בריאותיים לחולה ולכן גם לנזקים כלכליים למדינה.

 


מחקרים הראו כי חולים כרוניים לוקחים רק כמחצית מהתרופות שנרשמו להם. ולא פלא- מדובר בתרופות רבות, בעיקר בקרב מבוגרים. סקר של משרד הבריאות מ-2004 העלה כי כ- 40 אחוז מבני ה- 65 ומעלה לוקחים ביום חמש סוגי תרופות או יותר. 5 אחוז לוקחים שמונה או יותר תרופות ביום, חלקם אף נוטלים 11 תרופות שונות. במצב של ריבוי תרופות עלולים לשכוח לנטול תרופה או לצרוך מנת יתר.

 


בימים אלה חוקרים מאוניברסיטת פלורידה בארצות הברית עובדים על פיתוח חדש: גלולה שמיידעת את הרופא ואת בני המשפחה כשחולה נוטל אותה. הגלולה שזכתה לכינוי "הגלולה המלשינה" מאפשרת לוודא שחולים נטלו את התרופות שלהם בזמן הנכון, באמצעות שבב זעיר ואנטנה הניתנת לעיכול המוספים לגלולה הסטנדרטית.

 


דגם אב הטיפוס שפותח ונבדק, אמור לסלול את הדרך לייצור המוני של הגלולה, שכאשר מעוכלת, משדרת באופן אוטומטי לרופא ולקרובים של המטופל (או למדענים במידה והמטופל משתתף בניסוי קליני).

 


חלק אחד של הגלולה הוא קפסולה סטנדרטית עליה ציפוי עם פסים כסופים. הפסים מהווים אנטנה שעשויה מדיו לא רעיל. בתוך הגלולה נמצא שבב זעיר בערך בגודל של נקודה. כשחולה נוטל את התרופה היא מתקשרת עם החלק השני של המערכת- מכשיר אלקטרוני קטן שנושא עליו החולה, שבעתיד ניתן יהיה לבנותו לתוך שעון או טלפון סלולארי. המערכת משדרת למחשב נייד או לטלפון הסלולארי של הרופא או בן המשפחה וכך מודיעה שהתרופה עוכלה על ידי החולה.

 


בשלב מסוים חומצות הקיבה של המטופל מפרקות את האנטנה והשבב עובר בדרכי העיכול ויוצא מהגוף.

 

הפיתוח ללא ספק יכול לעזור לחולים ואף להציל חיים. אבל עד שתמצאו את הגלולה המלשינה בארון התרופות שלכם, צפויות לעבור עוד מספר שנים.

 

 

 

הכתבה וכתבות נוספות בנושאי בריאות מופיעות גם באתר מוטק'ה

אברהם-פ.
11/04/10 7:50

תארו לעצמכם, שבעזרת "גלאי השבבים" אפשר יהיה לראות אם הנבדק נוטל גלולות.
במיוחד לנוטלות גלולות נגד הריון, מה שיעשה "מהפך" אצל החרדים.
אפשרות נוספת, השתלת שבב בכדורים המוגדרים "סמים קלים" שנוטליהם יתגלו בבדיקה שיגרתית ע"י גלאי אצל "הבוס" בעבודה או בניידת משטרתית..
ובהמשך, שבבים המכילים פרטים אישיים על הנוטל גלולות המכילות אותם, לזיהוי אישי ובטחוני.