מחקרים גנטיים מצעו כי ישנם גנים המעלים את הסיכון ללקות באסתמה. כעת חוקרים מאוניברסיטת דיוק שבארה"ב מדווחים בכתב העת היוקרתי לנצט כי הגנים הללו משפיעים ככל הנראה גם על זמן תחילת המחלה, הסיכון לסבול ממנה לאורך כל החיים וכן על חומרתה.

על מנת לחבר בין הסיכון הגנטי לבין מצב המחלה, ביצעו החוקרים ניתוח של מאגר נתונים גנטי של חולי אסתמה וכן של מצב האסתמה שלהם לאורך הזמן, אשפוזים וכו'. הנחקרים כולם היו ממוצא אירופאי.

החוקרים הצליחו לנתח נתונים על כ-880 חולים בגילאים 9-38. החוקרים מצאו כי לנבדקים להם היה סיכון גנטי גבוה יותר ללקות באסתמה, היה סיכון גבוה יותר ללקות בה בגיל מוקדם יותר, לסבול ממנה לאורך כל החיים (חלק מהסובלים מאסתמה בילדות לא סובלים ממנה בבגרותם).
עוד מצאו החוקרים כי מאפייני המחלה אצל אלה בעלי סיכון גנטי גבוה היו קשים יותר והם נטו לסבול יותר מתגובת יתר של קנה הנשימה, מאטופיה, וכן חסימה נשימתית בלתי הפיכה. בנוסף הם גם הפסידו יותר ימי לימודים ועבודה, ונזקקו ליותר אשפוזים בבית החולים.

המידע הגנטי והאפיון שלו היו בלתי תלויים, והיוו תוספת למידע הקשור בהיסטוריה משפחתית של אסתמה בהתייחס לחישוב הסיכון ללקות במחלה.

החוקרים מסכמים כי המחקר מוכיח כי אכן הגנים המעידים על סיכון ללקות באסתמה בילדות עשויים להוות גם סמנים לכך שהאסתמה תהפוך למחלה כרונית לכל החיים וכן יסייעו בניבוי חומרת האסתמה.

doi:10.1016/S2213-2600(13)70101-2