מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהדיכאון מסוכן ללב

הדיכאון מסוכן ללב

החמרה בתסמיני הדיכאון, אפילו אם היא קלה, מעלה סיכון לאשפוז או מוות בקרב חולי אי-ספיקת לב


גם עליה קטנה בדיכאון הגבירה את הסיכון לאירוע לבבי (צילום: panthermedia)
גם עליה קטנה בדיכאון הגבירה את הסיכון לאירוע לבבי (צילום: panthermedia)

 

החמרה במצב הדיכאון של חולים הסובלים מאי-ספיקת לב, יותר ממכפילה את הסיכון שלהם לאשפוז או מוות. כך עולה ממחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת דיוק.

 

בקרב חולי אי ספיקת לב הדיכאון נפוץ ולמצב הדיכאון השפעה משמעותית על בריאות הלב שלהם. מומחים משערים שהסיבה לכך היא שהדיכאון מוביל לשינויים פיזיים וכימיים בגוף, המשפיעים על תפקוד הלב.

 

מחקרים קודמים כבר מצאו קשר בין דיכאון להחמרה בסימפטומים בקרב חולי אי-ספיקת לב. אבל, המחקר הנוכחי הוא הראשון לפרט ולכמת בדיוק כיצד טלטלות בתסמיני הדיכאון, אפילו קלות, משפיעות על החולה.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology כלל 147 חולי אי-ספיקת לב. החוקרים העריכו את בריאותם הפיזית והנפשית, בין היתר באמצעות שאלון לאיתור דיכאון ובדיקת חומרת התסמינים המכונה BDI, אותו הנבדקים מילאו בתחילת המחקר ושנה לאחר מכן.

 

הציון של שאלוני ה- BDI נע בין 0 ל- 63. תוצאה של 10-16 למשל, מצביעה על רמת דיכאון נמוכה ותוצאה של 30 עד 63 זה כבר דיכאון חמור. עליה בציון ה- BDI במשך הזמן, מצביעה על כך שכנראה שהדיכאון של המטופל מחמיר.

 

החוקרים נטרלו משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו רמת הדיכאון ההתחלתית, גיל ואשפוזים קודמים. התוצאות הראו כי חולי אי-ספיקת לב שהייתה אצלם עליה של 3 נקודות או יותר בציון ה- BDI לאחר שנה מנקודת ההתחלה, היו בעלי סיכון למעלה מכפול למות או להתאשפז בשל מחלה קרדיו-וסקולארית במשך חמש השנים העוקבות, בהשוואה לאלה שתסמיני הדיכאון שלהם לא החמירו.

 

עוד עלה מהמחקר כי אפילו שינויים קלים בתסמיני הדיכאון משפיעים על עתידו של חולה אי-ספיקת לב. לכל עליה של נקודה אחת בציון ה- BDI בתקופה של שנה, הסיכון של החולה לאירוע וסקולארי שיסתיים במוות או אשפוז בשנים הקרובות עלה ב- 7%.

 

החוקרים מציינים כי סקירות שגרתיות לדיכאון בקרב חולי אי-ספיקת לב יכולות לעזור לרופאים לפתח תוכניות טובות יותר לטיפול בחולים אלה.

 

מחקר נוסף שפורסם לאחרונה מצא כי הקומבינציה של דיכאון ומחלות לב קטלני הרבה יותר, מאשר אם סובלים רק מאחד המצבים.

 


Sherwood, A. Journal of the American College of Cardiology, Jan. 25, 2011: pp 418-423.


עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה