הורים לנערות אשר סובלות מהפרעת אכילה חווים ויכוחים אנורקטים עם הנערה הסובלת ברמה יומיומית. מתח, חרדה וויכוח אינסופי על מה הנערה תאכל וכמה מלווים את זמני הארוחות והופכים את שגרת היומיום לסיוט.

אחת משיטות הטיפול המשפחתיות עבור מתבגרים אשר סובלים מהפרעות אכילה דוגלת במעורבות של ההורים ונותנת להם תפקיד חשוב בשיקום המתבגר הסובל ומניעת מצב אשר דורש אישפוז.

השיטה הינה תובענית עבור ההורים: בשבועיים הראשונים לטיפול לפחות אחד מן ההורים נדרש להיות זמין ונוכח סביב השעון על מנת לפקח על האכילה ועל השעות שבין הארוחות כדי לוודא שאין פעילות של היטהרות או שריפת קלוריות.

מחקר חדש שבדק את שיטת הטיפול המשפחתית הנ"ל אשר פותחה במסגרת בית חולים ונקראת Maudsley method מצא שהשיטה יעילה גם בשלב לאחר שהטיפול הסתיים. החוקרים שייכו באופן רנדומלי את 121 המטופלים בגילאי 12-18, רובן נערות, לשנה של טיפול משפחתי או שנה של טיפול אינדווידואלי.

בתום השנה 49% מהמטופלות שהיו בטיפול משפחתי היו ברימיסיה מלאה לעומת 23% מהנבדקות שהיו בטיפול אינדווידואלי.

מכלל המטופלים שהיו ברימיסיה מלאה בתום השנה 10% בלבד מהנערות שהיו בטיפול משפחתי חזרו לסימפטומים לעומת 40% מהנערות שהיו בטיפול אינדווידואלי.

בטיפול המשפחתי למעשה נותנים להורים כלים להתמודד ומלמדים אותם לומר לנערה: “את יושבת כאן עכשיו ואוכלת את הארוחה שלך. אני אהיה כאן לצידך ואעזור לך להתמודד".

השיטה נותנת מיומנות וביטחון להתנהל מול הפרעת האכילה כאילו היתה כמו כל מחלה אחרת, משפעת ועד סרטן. הרי אם הילד נדרש לקחת טיפול תרופתי שיציל את חייו, אף הורה לא ייתן לילד שלו לקחת רק חצי מהמינון הנדרש.

בסופו של דבר ההתמדה והנחישות של ההורים מסייעים לנערה להבין שהיא לא תקום מהשולחן ותעזוב מבלי לסיים את הארוחה.

כחלק מהשיטה יושב המטפל בפגישה הראשונה בזמן ארוחה משפחתית כדי לצפות באינטראקציה ובדינמיקה סביב השולחן. אחר כך לכל אחד במשפחה יש תפקיד וכולם שותפים. כך למשל, האחים מתבקשים להתפנות מהשולחן לענייניהם בסיום הארוחה ולא להתערב בארוחה של אחותם אשר סובלת מההפרעה.

בשיטה מדגישים שההורים לא אשמים במצב אלא הם חלק מהפתרון. התפקיד שלהם הוא להרגיע, לתמוך ולהיות עיקביים. חשיבות נוספת ניתנת לאחידות של ההורים: אסור שהורה אחד יתעקש על הארוחה והשני יאמר משפט כמו "תוותרי לה רק הערב".

חשוב לציין שבמחקר הנ"ל השתתפו בנות אשר סובלות מהפרעת אכילה פרק זמן קצר יחסית של שנה או פחות, ולא נמצאות בתת משקל מסכן חיים. במילים אחרות לא ברור האם טיפול זה יעיל במקרים של הפרעה חומרה או כזאת שהפכה כרונית.

יש גם משפחות והורים שכבר שקועים עמוק מידי בבוץ של הפרעת האכילה וכבר אי אפשר לעבוד בשיתוף פעולה.

במקרים כאלה עדיין מומלץ טיפול באשפוז, מחוץ לבית המשפחה.

www.nytimes.com/2010/10/19/health/research/19anorexia.html

תרגמה וערכה: מיכל אפק