מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהמדריכיםהחיים עם כסא גלגלים: הכנה לטיסה לחו"ל

החיים עם כסא גלגלים: הכנה לטיסה לחו"ל

צורך בכסא גלגלים לא מונע מהאדם לצאת לטיול ברחבי העולם. הכנה קצרה יכולה להפוך את החוויה לקלה ונעימה יותר


אפשר לטוס גם בכסא גלגלים (צילום Panthermedia)
אפשר לטוס גם בכסא גלגלים (צילום Panthermedia)

הזמנת הטיסה

 

1. כאשר הנך מזמין טיסה, עליך להסביר איזה סוג של כסא יש לך (כלומר, כסא גלגלים ידני או ממונע).

 

2. יידע את החברה האם תזדקק לסיוע בזמן העלייה למטוס והאם תזדקק לסיוע במעברים. מומלץ לספק מידע רב ככל האפשר.

 

3. עבור אנשים בעלי שיווי משקל לקוי, ניתן לבקש חגורת רתימה שתיתן יותר תמיכה בזמן נחיתת המטוס. כתחליף אפשר להשתמש גם ברצועת החזה.

 

4. אם קיים קושי במעברים, כדאי לבקש מושב במעבר. ייתכן שכדאי לבקש את המושב הקדמי, כיוון שהוא מספק יותר מרחב לרגליים.

 

הגעה לשדה התעופה

 

1. כאשר הנך מגיע לשדה התעופה, כסא הגלגלים יועמס עם המטען האישי. כאשר כסא הגלגלים שלך כבר מסומן, יש לבדוק שהוא אכן מיועד אל היעד הנכון.

 

2. כדאי לומר שכסא הגלגלים אינו ניתן לפירוק, כדי להימנע מהצורך לחבר אותו מחדש עם ההגעה אל היעד.

 

3. בקש לשים תג על כסא הגלגלים המציין כי יש למסור לך אותו בדלת המטוס בעת הנחיתה. בדרך זו לא תמצא את עצמך תקוע בכסא המעבר, אשר לא תוכל לנייד באופן עצמאי.

 

4. לאחר שתמסור את המזוודות ואת כסא הגלגלים, ייתכן שתתבקש לעבור אל כיסא מעבר. זהו כיסא גלגלים קטן וצר אשר מעביר אותך אל הכסא שלך במטוס. ככל הנראה תזדקק לסיוע לנייד את הכיסא, כיוון שבדרך כלל יש לו ארבעה גלגלים קטנים שמקשים על ניוד נוח.

 

5. כדאי להישאר בכסא הגלגלים שלך עד העלייה למטוס, כיוון שהוא נותן לך אפשרות להיות עצמאי

 

מה כדאי לקחת למטוס

 

1. כרית של כסא גלגלים, תיק עם תרופות, ציוד לצנתור, כפפות סטריליות, חומר חיטוי, מגבונים, ג'ל לובריקטור לצנתור, שקיות/בקבוק שתן ובגדים להחלפה.

 

2. כדאי לקחת בתיק האישי שעולה אתך על המטוס ציוד צנתור ותרופות למספר ימים - כדי למנוע מחסור בתרופות במקרה שהמזוודה תלך לאיבוד

 

3. צידנית עם תרופות הדורשות קירור. כדאי להודיע מראש כי הצידנית עולה למטוס ולוודא שיש בידיכם את האישורים המתאימים לפי בקשת חברת התעופה. במלון כדאי לברר האם יש מיני בר שאפשר לשמור בו את התרופות בקירור.

 

עלייה למטוס

 

חבר צוות יפגוש אותך בשער היוצא כ-10 דקות לפני העלייה למטוס. אתה תהיה האדם הראשון שעולה למטוס ואחרון שעוזב. טיפ: כדאי ללכת לשירותים לפני העלייה/לרוקן אורינל/לצנתר.

 

שירותים בטיסה

 

1. כאשר אתה נזקק ללכת לשירותים לאחר שעלית למטוס, תשתמש בכסא המעבר.

 

2.אם אתה נוסע עם בן זוג או מלווה, ניתן להשתמש בבקבוק שתן כדי לרוקן את האורינל וכך למנוע מעבר מיותר לשירותים.

 

3.במידה ומדובר בטיסה ארוכה, ייתכן שכדאי להכניס פולי קטטר למשך הטיסה בלבד, כדי למנוע מעברים לשירותים.

 

ירידה מהמטוס

 

1. בדרך כלל תהיה האדם הראשון שעולה למטוס ואחרון שיורד ממנו. 

 

2. בדיוק כמו בעלייה למטוס, יעבירו אותך לכיסא מעבר ויסיעו לכניסה של המטוס, שם אמור להמתין לך כסא הגלגלים שלך. לאחר מכן תוכל לעבור אל הכסא שלך והצוות יסייע לך להגיע אל אולם מקבלי הפנים.

 

טיפים כלליים  

 

1. שתה הרבה מים כדי למנוע התייבשות.

 

2. שחרר לחץ כפי שאתה רגיל. ייתכן ותחליט לשבת על כרית להפחתת הלחץ בזמן הישיבה בטיסה.

 

3. הזז רגליים ושנה תנוחה כדי למנוע פקקת ורידים עמוקה, או גרוב גרביים אלסטיות.

 

לינה

 

מה כדאי לשאול כאשר מחפשים מקום לינה: 

 

1. האם במלון/אכסניה ישנו חדר נגיש לכסא גלגלים?

 

2. האם ישנם שירותים נגישים?

 

3. מהו רוחב הפתח בכניסה לאמבטיה?

 

4. האם יש מושב מתקפל במקלחת?

 

5. האם אזור המלון/אכסניה הוא שטח פתוח ונגיש?

 

6. האם יש חניה צמודה למלון/אכסניה?

 

זכרו, הכנה בארץ לקראת הטיול תהפוך את החוויה לקלה יותר ותחסוך הרבה עוגמת נפש מיותרת!

 

 

אל-על: נוסעים בעלי צרכים מיוחדים

 

ארקיע-נוסעים מוגבלים