מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותהטיפול בחוסמי בטא לא יעיל בהורדת לחץ דם אצל הזקנים

הטיפול בחוסמי בטא לא יעיל בהורדת לחץ דם אצל הזקנים


במחקר שנעשה באוניברסיטת לייסטר בדקו החוקרים מדוע האוכלוסייה הקשישה מגיבה פחות לחוסמי בטא כטיפול ליתר לחץ דם, בהשוואה לתרופות אחרות שנמצאות יעילות יותר.
אחת מההשפעות הידועות של חוסמי בטא היא האטה של קצב הלב, משנית לכך באנשים קשישים יש ירידה בלחץ בכלי הדם הגדולים וכתוצאה מכך מתפתחת תגובת רפלקס המעלה את לחץ הדם.

בעבודה זו מדדו החוקרים את גל לחץ הדם בשורש כף היד כמדד ללחץ בעורקים הסמוכים ללב, במטופלים עם יתר לחץ דם. החוקרים מצאו שהורדת לחץ הדם עם חוסמי בטא גורמת לעלייה תגובתית בלחץ הדם בעורקים הגדולים וזו כנראה הסיבה מדוע קשישים אינם מגיבים לטיפול זה בהורדת לחץ הדם. ממצאים אלו תומכים בהחלטה שהתקבלה ב- 2006 על הימנעות מחוסמי בטא כטיפול ביתר ל"ד בעיקר באוכלוסייה הקשישה.

 

J Am Coll Cardiol. 2009, 54(8), 705-13