מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותהילדים שלכם כנראה לא מתעלמים מכם בכוונה

הילדים שלכם כנראה לא מתעלמים מכם בכוונה

מחקר: ילדים המרוכזים במשהו ''עיוורים'' למתרחש סביבם. אותו חוסר ב'מודעות היקפית' עלול לסכן אותם


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

ילדים ובני נוער מתחת לגיל 14 נוטים יותר ממבוגרים להתרכז כל כך בדברים קטנים, שהם לא מבחינים במתרחש סביבם. כך מצא מחקר חדש שפורסם בכתב העת Frontiers of Human Neuroscience. 

 

החוקרים הבריטים מ-University College London בחנו את 'המודעות ההיקפית' ביותר מ-200 מבוגרים וילדים בני 7-13 שנים ומצאו כי ילדים ובני נוער צעירים הרבה פחות טובים ממבוגרים בשימת לב למתרחש, כאשר הם עוסקים במשהו אחר.

 

כדי לבחון את המודעות ההיקפית המשתתפים התבקשו לבצע משימת מחשב בה היה עליהם לאתר איזה קו הוא הארוך ביותר בצורה של צלב. בסיבוב השביעי ריבוע שחור הבהב בחלקו העליון של המסך. המשתתפים נשאלו אם הם הבחינו בכך או לא.

 

משימות המחשב היו בשתי רמות קושי – רמה קלה בה היו הבדלים משמעותיים באורך של הקווים ורמה בינונית בה היו הבדלים פחות גדולים בקווים.

 

נמצא כי מבוגרים באופן עקבי הצליחו להבחין בריבוע (יותר מ-90%) גם במשימות ברמה הבינונית וגם במשימות ברמה הקלה, בעוד שתפקוד הילדים היה גרוע הרבה יותר. ככל שהילדים היו קטנים יותר, כך המודעות הסביבתית שלהם הייתה נמוכה יותר, כאשר בקרב הילדים בני 7-10 פחות מ-10% הבחינו בריבוע השחור במהלך המשימות ברמה הבינונית ורק כ-50% הבחינו בו במהלך המשימות הקלות. 

 

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר יכולים להסביר מדוע ילדים שמתרכזים בתוכנית טלוויזיה או משחק נוטים להתעלם מהוריהם. סביר להניח שילדים קטנים לא מנסים לתסכל את הוריהם באופן מכוון, אלא נראה שבקרב ילדים חסרה מודעות היקפית ומוחם פשוט לא קולט שקוראים לו.

 

חשוב מכך, חוסר מודעות היקפית עשוי להביא לכך שילדים יהיו כה מוסחים ממשהו פשוט כמו שלט פרסומת על גב אוטובוס שעובר או חוט שהשתחרר מהחולצה, שהם עלולים לא להיות מודעים לתנועה בכביש ולסכנות אחרות כאשר הם הולכים ברחוב.

 

החוקרים אומרים כי הורים ומטפלים צריכים לדעת שהתרכזות, אפילו במשהו פשוט, תגרום לילד להיות פחות מודע לסביבתו. לדוגמא, ילד שמנסה לרכוס את המעיל שלו בעודו חוצה את הכביש עשוי שלא להבחין ברכבים המגיעים, בעוד שלמוחו של מבוגר לא תהיה בעיה כזו.

 

הם מוסיפים כי היכולת להיות מודעים מחוץ למוקד תשומת הלב מתפתחת עם גיל, כך שילדים קטנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לעיוורון לסביבה.

 

 

Front. Hum. Neurosci., 23 April 2014 | doi: 10.3389/fnhum.2014.00229