מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבחדשותהלב פועם לצלילי המוזיקה

הלב פועם לצלילי המוזיקה

האם ידעתם שאפשר בעזרת מוזיקה להגביר או להאט את קצב הלב ואת לחץ הדם?


התגובות למוזיקה נחשבות סוביקטיביות, עבודות קודמות הראו שעלייה בקצב המוזיקה מגבירה את השונות במערכת הלב והריאות ללא תלות בהעדפה המוזיקלית של הנבדקים.

 

במחקר זה בדקו החוקרים האם יצירות עם הדגשות שונות גורמות לשינויים שונים בקצב הלב ובמערכת הנשימה והאם שינויים אלה משקפים באופן ישיר את השינוי במנגינה. 24 נבדקים צעירים ובריאים, 12 מוזיקאים ו- 12 נבדקים שאינם מוזיקאים לביקורת, האזינו בצורה אקראית למוזיקה ווקאלית (יצירת טורנדוט של פוצ'יני), יצירה של תזמורת (הסימפוניה התשיעית של בטהובן) או מקטעים קצרים של 10 שניות של מוזיקה במקצבים שונים (האריות של ורדי) ושקט. במקביל לכך נבדק קצב הלב, הנשימה, לחץ הדם, הזרימה בעורק המוח האמצעי ושינויים בעור.

 

מוזיקה ווקאלית ושל תזמורת השפיעו משמעותית על קצב הלב והנשימה,  כיווץ כלי הדם בעור ועליה בלחץ הדם, שנמצאו תואמים למקצבי קרשנדו או ההפך כשהמוזיקה נרגעה. לא נמצא הבדל משמעותי בין מוזיקאים ללא מוזיקאים.

 

Circulation. 2009, 119, 3171-3180
 

 

ועוד, מנסים להשפיע על מצבי התודעה של המוח דרך המוזיקה האישית, אותה ניתן לראות בפעילות המח.