חולים המטופלים בדיאליזה סובלים מהתפתחות של טרשת עורקים מואצת והסתיידויות של דפנות כלי הדם, הנובעות מהפרעה בתפקודים שונים של התאים בדפנות כלי הדם. התפתחות הטרשת וההסתיידויות בדפנות כלי הדם מגבירה משמעותית את הסיכון לתחלואה לבבית, ארועים מוחיים ומוות, בקרב חולי דיאליזה.

במחקר שבוצע בקנדה בדקו מדדים הקשורים לתיפקוד של דפנות כלי הדם והשוו אותם בין חולים המטופלים בהמודיאליזה סטנדרטית 3 פעמים בשבוע, לחולים המטופלים בהמודיאליזה לילית יום-יומית.

נמצא כי בחולים המטופלים בדיאליזה סטנדרטית קיימת פגיעה בתפקוד התאים בדפנות כלי הדם לעומת אנשים שאינם מטופלים בדיאליזה. לאחר מעבר לטיפול בהמודיאליזה לילית, נמצא כי חל שיפור משמעותי בתפקוד כלי הדם, עם חזרה למצב הדומה לזה של אנשים שאינם מטופלים בדיאליזה.

השיפור בתפקוד דפנות כלי הדם היה במקביל לשיפור בערכי לחץ הדם של החולים, ירידה ברמות הורמון הפרה-טיירואיד (PTH) המוגבר בחולי דיאליזה, ותיקון ערכי הזרחן המוגברים בדם.

החוקרים מסיקים וקובעים כי טיפול בהמודיאליזה לילית קשור עם תיקון ההפרעות בתפקוד דפנות כלי הדם, שעשוי להוביל אולי להפחתה והאטה של התהליך הטרשתי המואץ והסתיידוית כלי הדם, האופיניים בחולי דיאליזה.

 תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה

ndt.oxfordjournals.org/cgi/content/abstract/gfp495