מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

כליות ודיאליזה

מנהלי קהילה

פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
ד
ד"ר פזית בקרמן
מנהלת המכון הנפרולוגי בשיבא. סיימה התמחות ברפואה פנימית בהדסה עין כרם והתמחות-על בנפרולוגיה בשיבא. השתלמה שלוש שנים באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב במחקר בסיסי של מחלות כליה ופרסמה מאמרים בנושא. בעלת ניסיון קליני מגוון בקרב מטופלי דיאליזה, מטופלי אי ספיקת כליות חריפה וכרונית ומחלות כליה שונות. עוסקת גם במחקר קליני ובסיסי במכון הנפרולוגי בשיבא.

מובילי קהילה

מחוברת פז מושקוביץ
מחוברת פז מושקוביץ
נעים מאד, פז - מובילת קהילת כליות ודיאליזה. ראשית מוזמנים לתכנית הרדיו שלי "הרוקנרול של החיים" בעמוד "מחוברת פז מושקוביץ" ובערוץ היוטיוב. כל שאלה שתירצו לשאול אותי אני כאן עבורכם. במקצועי אני מאמנת בכירה, מרצה ויוצרת, כותבת הרצאות השראה לאנשים והרצאות עסקיות. אני מחוברת לדיאליזה מזה 30 וחצי שנים, 3 השתלות כליה שנכשלו ומאה ניתוחים. דרך סיפורי האישי רב התהפוכות, אני מציעה לכם כלים שיאפשרו לכל אחד להתחבר לחיים שלו, ולהתגבר על קשיים בתחום האישי ובתחום הקריירה והעסקים, ובוודאי שבתחום התמודדותכם עם עולם הכליות. הוצאתי לאור את הספרים: "מחוברת - צופן ליזה" ו"השמיים הם לא הגבול" ומעבירה מופע-הרצאה "מחוברת" שמעניק פרספקטיבה וכלים לחיים. יש לי ולבעלי מקס 11 ילדים כלבתולים שהם אהבה ללא תנאי. מומלץ בחום גם לבריאות שלנו הנפשית והפיסית :) ולמי ששואל אז אסור לי ללדת ילדים, כאן עבורכם תמיד לכל שאלה ושיתוף! לחיזוק מוטיבציה והשראה תוכלו לצפות בקטעים נבחרים מתכנית הרדיו בלינק הבא: https://www.youtube.com/playlist?list=PL1QPzpvna7OzfBMpmM9pKwBM8r1sQyGUY
כמוניכליות ודיאליזהחדשותהנחיות חדשות לשיפור איכות טיפולי הדיאליזה בארץ

הנחיות חדשות לשיפור איכות טיפולי הדיאליזה בארץ

ההסתדרות הרפואית בישראל מפרסמת הנחיות במטרה להוריד את שיעורי התמותה בקרב מטופלי דיאליזה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הנחיות חדשות קוראות לשיפור איכות טיפולי הדיאליזה המבוצעים בארץ, במטרה להפחית את שיעורי התחלואה והתמותה של ישראלים הסובלים מאי ספיקת כליות ומקבלים טיפולי דיאליזה לסינון הדם.

 

לפי דו"ח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, במשך עשרים השנים מ-1990 עד 2010 גדל פי 2.7 מספר המטופלים החדשים בדיאליזה בארץ, ועלה ב-65% שיעור המטופלים ביחס לאוכלוסייה. בסוף 2010 היו רשומים 5,497 ישראלים מטופלי דיאליזה.

 

ככלל, תוחלת החיים של מטופל דיאליזה נמוכה, ונאמדה בשנת 2005 ב-11 שנים בלבד בקרב צעירים המאובחנים עם מחלת כליה בגילי 34-30, בהשוואה לתוחלת חיים של 51.7 שנים בגילים אלה באוכלוסייה הכללית, ותוחלת חיים של 33.9 שנים בקרב מי שעברו השתלת כליה. לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות, כמחצית ממטופלי הדיאליזה בשנת 2010 נפטרו תוך ארבע שנים מתחילת הטיפולים (49% נותרו בחיים). שיעור התמותה גדל משמעותית בשנות הטיפולים הראשונות, לרבות השנה הראשונה (14.4%), השנייה (28.8%) והשלישית (40.4%). שיעורי ההישרדות כשנה לאחר תחילת דיאליזה גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית (89.7%) בהשוואה ליהודית (84.7%).

 

איכות טיפול הדיאליזה עשויה להוות את אחד הגורמים המשפיעים על שיעור התמותה הגבוה. דו"ח מבקר המדינה ממאי 2012 קבע בהסתמך על ביקורת שבוצעה שנה קודם, כי משרד הבריאות וקופות החולים אינם אוספים מידע על איכות הטיפול ביחידות הדיאליזה והמחלקות הנפרולוגיות בבתי החולים בהם מבוצעים טיפולים אלה, וכי משרד הבריאות אמנם מבצע בקרות ביחידות אלה, אך אינו מיידע את קופות החולים המתקשרות עם בתי החולים בתוצאות הבקרות.

 

בהנחיות החדשות שמפיץ האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם נקבע כי "שיעורי התחלואה והתמותה אצל מטופלי דיאליזה עולים כאשר הטיפול אינו מתבצע באופן מיטבי לאורך זמן. יש לעקוב אחר הטיפול ולוודא את הלימותו לכל חולה באופן שוטף".

 

נקבע בהנחיות כי התאמת טיפול הדיאליזה לצורך שיפור איכות הטיפול תיקבע בהתייחס למעקב קליני של המטופל – לרבות אחר תסמינים, תוצאות בדיקות דם, לחץ דם, מצב תזונתי ומצב תפקודי וכן בדיקות מעבדה תקופתיות.

 

הדיאליזה המומלצת ברמה העקרונית תינתן לפי ההמלצות לתקופה של 12 שעות שבועיות, לרוב שלוש פעמים בשבוע וארבע שעות לפחות לכל טיפול, במטרה להגיע לערכים מומלצים בכליות של מעל ל-65% בבדיקת URR - בדיקת דם המשווה את הכמות של חנקן אוריאה בדם לפני טיפול דיאליזה ואחריו כדי לאמוד את יעילות המינון שהותאם לטיפול.

 

במידה ונקבע כי הדיאליזה הניתנת למטופל איננה מספקת לסינון הדם, ממליצות ההנחיות לשקול שינוי באחד או יותר מרשימת קריטריונים הכוללת את זמן הדיאליזה, קוטר המחטים, צורת החיבור, שטח המסנן, מהירות זרימת הדם, תדירות הדיאליזה ומהירות זרימת הדיאליזט – הנוזל המסייע לסינון הדם. במצבים מסוימים מומלץ לשקול את הארכת זמן הדיאליזה או תדירות הטיפול, לרבות במקרים של יתר לחץ דם, רמות גבוהות של זרחן בדם ותת תזונה.

 

לפי נתוני משרד הבריאות, ישראל עומדת בראש רשימת המדינות עם התמותה על רקע מחלות כליה. לפי דו"ח התמותה העדכני של המשרד מספטמבר 2014, מחלות כליה מהוות את גורם התמותה החמישי בישראל, אחרי סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי וסוכרת. בשנת 2011 מתו 1,547 ישראלים ישירות ממחלות כליה. בשנים 2011-2009 מתו בישראל 19.9 לכל מאה אלף ממחלות כליה כסיבה ראשונית, גברים ב-10% יותר מאשר נשים. בהשוואה בינלאומית, ישראל עומדת בראש בתמותה ממחלות כליה, ואחריה בפער נרחב ארה"ב (10.7 למאה אלף), גרמניה (8.3), צרפת (5), בריטניה (3.2) ופינלנד בתחתית (1.5).

 

מחקר מאוגוסט 2014 שנערך בישראל מצא כי עיכוב בהפניה לטיפול מהווה את אחת הסיבות לעלייה בסיכון לתמותה בקרב מטופלי דיאליזה, וחולים באי ספיקת כליות שהתעכבו מעל לשלושה חודשים מאז אבחנתם ועד תחילת הטיפול בדיאליזה היו בסיכון גבוה ב-87% לתמותה כעבור שלוש שנים.