עדויות חדשות מוסיפות על המידע הקיים לפיו שלבקת חוגרת עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר לשבץ בתקופה שלאחר התפרצות המחלה.

שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) זה זיהום נגיפי שתוקף את סיב עצב ואת העור שמסביבו. הזיהום נגרם על ידי נגיף הרפס מסוג וריצלה זוסטר, שגורם גם לאבעבועות רוח ונותר רדום בגוף לאחר המחלה. כשהיא מתפרצת, השלבקת החוגרת מופיעה כפריחה כואבת, שללא טיפול בחלק מהמקרים עלולה להוביל לזיהומים נוספים.

מחקרים כבר מצאו כי שבץ ואירוע מוחי חולף (TIA) עשויים להוות סיבוך של ההרפס זוסטר. כך לדוגמא, מחקר שפורסם לפני מספר חודשים מצא כי לאנשים שפיתחו שלבקת חוגרת לפני גיל 40 סיכון גבוה פי 2.4 לאירוע מוחי חולף וסיכון גבוה ב-74% לשבץ.

אבל האם ייתכן שהסיבה לקשר נובעת מכך שאנשים בעלי מאפיינים מסוימים נוטים יותר לפתח שלבקת חוגרת וגם פגיעים יותר לשבץ ולא שהשלבקת החוגרת עצמה גורמת לשבץ? במחקר החדש, חוקרים מבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון ביקשו לנטרל את האפשרות הראשונה באמצעות כך שהנחקרים שלהם היוו קבוצת ביקורת של עצמם.

כדי לעשות זאת, החוקרים עברו על תיקים רפואיים של מיליוני אנשים בבריטניה וזיהו יותר מ-6,500 אנשים שגם סבלו משלבקת חוגרת וגם עברו שבץ.

כאשר הם בחנו את נקודות הזמן בהן התרחש השבץ ביחס להתפרצות השלבקת החוגרת, הם מצאו כי שיעורי השבץ היו גבוהים באופן משמעותי בששת החודשים הראשונים לאחר התפרצות השלבקת החוגרת בהשוואה לשיעורי השבץ לפני התפרצות הזיהום – שכיחות גבוהה יותר ב-63% במהלך החודש הראשון, ב-42% במהלך החודשים השני והשלישי וב-23% במהלך החודש הרביעי עד השישי.

לפי הממצאים, שפורסמו בכתב העת Clinical Infectious Diseases, בקרב אנשים שלא קיבלו טיפול אנטי-וירלי במהלך אירוע השלבקת החוגרת שיעור אירועי השבץ היה גבוה יותר מבאלה שקיבלו טיפול שכזה.

בנוסף, נמצא כי אנשים שהשלבקת החוגרת השפיעה אצלם על העצב המשולש - המשפיע על התחושות בפנים - היו בסיכון גבוה יותר לשבץ לאחר הזיהום. יש לציין כי ממצא זה התבסס על מספר קטן יחסית של נחקרים.

המחקר אומנם לא בחן את המנגנון העומד מאחורי הקשר שבין שלבקת חוגרת ושבץ, אך החוקרים מציינים שני מנגנונים אפשריים. ראשית, הרמה הדלקתית הכללית בגוף במהלך זיהום חמור גורמת למצב בו כלי הדם נוטים יותר להיחסם, מה שעלול להוביל לשבץ. שנית, הווירוס עלול להתפשט לעצבים של דפנות כלי הדם, מה שמוביל לכלי דם פגומים שנוטים יותר לאפשר היווצרות של קרישי דם וקרעים, מה שעלול להוביל לשבץ.

החוקרים מקווים שתוצאות המחקר יגרמו ליותר אנשים להתחסן נגד שלבקת חוגרת.

Clin Infect Dis. (2014)doi: 10.1093/cid/ciu098First published online: April 2, 2014