שיעורי הפרעות האכילה אצל מתבגרים נמוכים רק במעט בהשוואה להפרעות אכילה בקרב מבוגרים, ולרב המתבגרים אשר סובלים מהפרעת אכילה יש גם לפחות הפרעה פסיכיאטרית אחת נוספת.
המתבגרים נוטים לפנות לקבלת עזרה עבור התחלואה הפסיכיאטרית הנלוות, אך מרביתם לא מקבלים טיפול בשל הפרעת האכילה. כך עולה ממחקר חדש שנערך בארה"ב ופורסם לאחרונה ב – Archives of General Psychiatry.

מחקרים באוכלוסיה מבוגרת מציעים ששיעורי האנורקסיה והבולמיה נעים בין 0.5% ל – 1% ומ-0.55 ל – 3% בהתאמה. הפרעת אכילה בלתי ספציפית, כולל הפרעת אכילה בולמוסית, נמצאה אף בשיעורים גבוהים יותר.

לעומת זאת השיעורים בקרב בני נוער פחות ברורים.

על כן צוות המחקר פנה אל מאגר מידע שקיים כחלק מסקר לאומי שנערך פנים אל פנים עם מדגם מייצג של בני נוער מכל המדינה וכלל 10,123 מתבגרים בגילאי 13-18.

בתוך המדגם הזה החוקרים בדקו את השכיחות של אנורקסיה, בולמיה והפרעת אכילה בולמוסית על פי ההגדרות של ה – DSM. כמו כן העריכו קטגוריה רחבה יותר של אנורקסיה והפרעת אכילה בולמוסית "תת – סיפית".

הממצאים:
1. השכיחות של אנורקסיה נרבוזה במהלך החיים היתה 0.3% ובטווח של שנה היתה 0.2%.
2. השיעורים של בולמיה היו 0.9% ו – 1.1% בהתאמה.
3. השיעורים של הפרעת אכילה בולמוסית היו 0.8% ו – 0.9% בהתאמה. השיעורים בקטגוריה הרחבה יותר של "תת-סף" היו 2.55 במהלך החיים ו – 1.1% בשנה.
4. השכיחות במהלך החיים של אנורקסיה בקטגוריה הרחבה של תת – סף היתה 0.8%.
5. לא היה מספיק מידע כדי לחשב שכיחות של תת- סף עבור בולימיה נרבוזה.

באופן מעניין, לא היה הבדל בין המינים באנורקסיה או בתת-סף של הפרעת אכילה בולמוסית. כן נמצא כי בנות סובלות יותר מבולימיה, הפרעת אכילה בולמוסית ותת – סף אנורקסיה.

עוד נמצא במחקר כי רב המשתתפים שדיווחו על הפרעת אכילה דיווחו גם על הפרעה פסיכיאטרית אחרת אשר מסווגת ב – DSM. ספציפית - 55.2% מהסובלים מאנורקסיה, 88% מהסובלים מבולימיה, 83.5% מהסובלים מהפרעת אכילה בולמוסית, 79.8% מאלה שעונים לאבחנה של תת סף אנורקסיה ו – 70.1% מאלה שעונים לאבחנה של תת – סף הפרעת אכילה בולמוסית.

גם ניסיונות, מחשבות ותוכניות אובדניות היו נפוצות. 2.3% בקרב אלה הסובלים מאנורקסיה דיחחו על תכנון אובדני ו – 53% מהסובלים מבולימיה דיווחו על מחשבות אובדניות.

רב המשתתפים אשר סובלים מהפרעת אכילה דיווחו כי פנו לקבלת עזרה בשלב כלשהו, אולם רק מיעוט מבני הנוער פנו לטיפול ספציפי להפרעת אכילה – בין 3.4% ל – 27.5%.

החוקרים הזהירו שהמדגם קטן מידי בכדי להסיק מסקנות של קשר סיבתי אולם הם סיכמו המחקר מספק מידע חשוב בנוגע למגפה של הפרעות אכילה בקרב בני הנוער בארה"ב.

 www.medpagetoday.com/Pediatrics/EatingDisorders/25233

תרגמה וערכה: מיכל אפק