מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהצד המר של הסוכר

הצד המר של הסוכר

מחקר: צריכה גבוהה של סוכר קשורה לסיכון מוגבר למוות ממחלות לב וכלי דם


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

אנשים שרבע מהקלוריות שהם צורכים מקורן בסוכר מוסף, הם בעלי סיכון גבוה כמעט פי שלושה למות ממחלת לב וכלי דם, בהשוואה לאלה שפחות מ-10% מהקלוריות שהם צורכים מגיעות מסוכר. כך עולה ממחקר חדש שערכו חוקרים מהמרכז האמריקני למניעת ובקרת מחלות (ה-CDC).

 

סוכר מוסף הוא סוכר מזוקק שמוסיפים למזון בעת עיבודו והכנתו, בניגוד לסוכר הנמצא באופן טבעי במזון - כמו זה הקיים בפירות וירקות.

 

כשחושבים על סוכר אולי עולות בראשכם מחשבות על גלידות ועוגות, אך למעשה, יצרנים מוסיפים כמויות גדולות של סוכר למוצרים רבים, מקטשופ ועד לחם. גם מזונות דלי שומן - כמו יוגורטים – מכילים פעמים רבות כמויות גדולות של סוכר. משקאות מתוקים הם אחד המקורות הגדולים ביותר לסוכר בתזונה שלנו. בפחית אחת של קולה למשל, יש כ-9 כפיות סוכר (כ-140 קלוריות).

 

המחקר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine כלל מידע על צריכת סוכר משאלונים של כמעט 12,000 מבוגרים בארה"ב, שהיו במעקב במשך כ-15 שנים. במהלך תקופת המעקב התרחשו 831 מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם.

 

החוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו גיל, מין, מוצא, גורמים סוציו-דמוגרפיים, גורמים התנהגותיים ואפילו מאפיינים רפואיים.

 

הם מצאו שנחקרים שצרכו 25% או יותר מהקלוריות היומיות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכון גבוה פי 2.75 למות ממחלת לב וכלי דם, בהשוואה לאנשים שצרכו פחות מ-10% קלוריות מסוכר.

 

כאשר החוקרים חילקו את כמויות הסוכר המוסף שנצרכו לחמש קטגוריות שוות, הם מצאו כי ככל שאנשים צרכו יותר סוכר, כך עלה הסיכון שלהם למוות ממחלות ללב וכלי דם. ביחס לקטגוריה הנמוכה ביותר של צריכת סוכר, הסיכון היחסי עלה בקטגוריות הבאות ב-7%, 18%, 38% ופי שניים.

 

 

JAMA Internal Medicine. Published online Febraury 3 2014