מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותהקשיים של ילדים עם נכות

הקשיים של ילדים עם נכות

סבירות גבוהה לכך שילדים עם נכות או מחלה כרונית יהיו קורבן להתעללות


ילדים הסובלים ממחלה כרונית או נכות נמצאים בסיכון גבוה להתעללות נפשית ופיזית מצד חבריהם (צילום: PantherMedia)
ילדים הסובלים ממחלה כרונית או נכות נמצאים בסיכון גבוה להתעללות נפשית ופיזית מצד חבריהם (צילום: PantherMedia)

 

בנוסף לכל הקשיים האחרים איתם הם מתמודדים בחיי היום-יום, קיימת סבירות גבוהה לכך שמתבגרים הסובלים ממחלה כרונית או נכות יהיו קורבנות להצקה והתעללות מצד בני גילם בבית הספר, כך מגלה מחקר צרפתי- אירי חדש.

 

"לא הופתענו מדי לגלות כי ילדים עם מוגבלות חשופים יותר להצקה בגלל הערכה עצמית נמוכה, לפעמים בגלל הבדלים במראה החיצוני או משום שיש להם צרכים מיוחדים" אמרה החוקרת הראשית מריאן סנטנק מאוניברסיטת פול סבטייה, צרפת.

 

סנטנק ושותפיה השתמשו בנתונים שנאספו על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO בשנת 2006 אודות התנהגות בריאותית בקרב ילדי בית ספר בצרפת ואירלנד. סך הכל השתתפו 12,048 תלמידים בגילאי 11, 13 ו -15. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of Adolescent Health.

 

התלמידים התבקשו לציין תדירות אירועי בריונות והתעללות שחוו בבית הספר בחודשים האחרונים. הם גם התבקשו לציין האם יש להם נכות או מחלה כרונית כגון שיתוק מוחין, סוכרת, דלקת פרקים או אלרגיה. 20 אחוז מהתלמידים באירלנד ו-16.6 אחוז בצרפת דיווחו כי הם סובלים מאחד המצבים הרפואיים שהוזכרו.

 

המחקר הראה כי לתלמידים שדיווחו על נכות או מחלה כרונית, ללא קשר למקום מגוריהם, היה סיכוי גבוה יותר לחוות התעללות או הצקה מחבריהם לספסל הלימודים מאשר ילדים בריאים. כך למשל בצרפת, 41 אחוז מהנערים עם מוגבלות או מחלה כרונית דיווחו על התעללות לעומת 32 אחוז מהבנים ללא מוגבלות כלשהי. המגדר לא היה גורם משפיע: בנים ובנות היו קורבנות באותה תדירות.

 

בנוסף, כאשר מתלמידים עם מוגבלות או מחלה כרונית נמנעה השתתפות בפעילויות בית הספר, הם היו בסיכון מוגבר ב -30 אחוז נוספים להיות קורבן להתעללות.

 

המחקר מציע כי תקשורת משפחתית טובה ותוכניות מניעה נגד בריונות יכולים לעזור להפוך מגמה זו. "לדעתי, יחסים טובים עם המורים וההורים יכולים לשחק תפקיד חשוב במניעת גילוי התנהגות בריונית ואירועי התעללות בתלמידים כי הם נמצאים בעמדה כיד להתבונן בשני היבטים שונים של חיי  המתבגר", אומרת סנטנק.

 

מתוך- Physorg

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן