מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותהקשיים של תיירים עם מוגבלות בארץ

הקשיים של תיירים עם מוגבלות בארץ

מחקר ראשון מסוגו בדק את הקשיים מולם ניצבים תיירים בעלי מוגבלויות ומצא: מה שהכי חשוב זה היחס מהעובדים


נופש עם מוגבלות: היחס האישי הכי חשוב (צילום: Shutterstock)
נופש עם מוגבלות: היחס האישי הכי חשוב (צילום: Shutterstock)

 

היחס מעובדי המלון חשוב יותר מהנגישות הפיזית שלו לאורחים בעלי מוגבלויות. כך עולה ממחקר שבדק את הקשיים עמם מתמודדים תיירים בעלי מוגבלויות ולקויות פיסיות בישראל.

 

ממצאי המחקר, שזיכה את עורכיו - פרופ' יניב פוריה ופרופ' אריה רייכל, חברי סגל במחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב - בפרס ההצטיינות של רשת Literati Emerald לשנת 2012, התפרסמו לאחרונה בכתב העת International Journal of Contemporary Hospitality Management.

 

במסגרת המחקר רואיינו 30 מוגבלי הליכה ו-15 מוגבלי ראייה. ממצאי המחקר מלמדים כי בפני אנשים בעלי מוגבלויות ניצבים חסמים וקשיים רבים. את החסמים חילקו החוקרים לשלוש קבוצות עיקריות: 1. העיצוב הפיסי של המרחב 2. מידע חלקי (ולעיתים מוטעה) הניתן אודות רמת הנגישות. 3. היחס של נותני השירות לאדם בעל מוגבלויות.

 

תוצאות המחקר מקנות משנה חשיבות ליחס של עובדי תעשיית המלונאות הבאים במגע עם האורחים. המרואיינים דיווחו כי לעיתים מי שאמון על מתן שירות שוחח עימם תוך הגברת קולו ומתוך הנחה שבנוסף למוגבלותם הפיסית, הם לוקים בשכלם וביכולותיהם הקוגניטיביות. לדוגמה, כאשר הגיעו בעלי מוגבלויות מלווים באדם נוסף, והפנו שאלה אל עובדי המלון, בחרו עובדי המלון לשוחח עם המלווה, לעיתים תוך התעלמות מוחלטת ממי שיזם את האינטראקציה עם עובד המלון.

 

מספר מרואיינים אף טענו כי הם מעדיפים להגיע למלונות לא נגישים מבחינה פיסית, וזאת בזכות היחס הבין-אישי לו הם זוכים מעובדי המלון.

 

המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא כי כיום ניתנת תשומת לב רבה למבנה הפיסי של המלון, אולם קיימת התעלמות כמעט גורפת מהיחס הבין אישי הניתן ללקוח.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת בן-גוריון

 

המלצות לנפגעי חוט שדרה לקראת נסיעה לחו"ל