כאשר אנשים עושים דיאטה הם בדרך כלל נמנעים ממזון משמין אשר ערב לחך, אבל לעיתים קרובות הם חוזרים להרגלי האכילה הקודמים שלהם.

במחקר חדש אשר עסק בנטייה לתנודות "יו-יו" בין דיאטה לאכילת יתר של סוכר, החוקרים הראו בעזרת עכברים שתנודות בין תקופות של אכילת סוכר לבין אכילת מזון דיאטטי עשויות להפעיל במוח את מערכת המתח (stress system), להביא לאכילת יתר, לחרדה ולסימפטומים שנראים כמו סימפטומים של גמילה מסמים.

החוקרים חילקו את העכברים לשתי קבוצות. קבוצה אחת הואכלה לסירוגין, מזון רגיל ומזון מתוק. הקבוצה השניה הואכלה רק במזון רגיל. הקבוצות לא הוגבלו בכמות האכילה. כאשר החוקרים בדקו את התוצאות הם מצאו כי שתי הקבוצות נבדלו בדפוסי ההתנהגות שסיגלו לעצמם.

כאשר העכברים בקבוצת הדיאטה לסירוגין הואכלו במזון רגיל, הם אכלו פחות, ונמנעו יותר מסיטואציות מעוררות חרדה. כאשר חזרו ונתנו להם מזון מתוק, ההתנהגות החרדתית שלהם חזרה לנורמה, אבל הם אכלו הרבה יותר ממה שבאמת היו צריכים. בקבוצת הביקורת לא נצפו ההתנהגויות הנ"ל.

החוקרים גם מדדו רמות של חומרים כגון חלבונים וחומצות אמינו (כגון נוירופפטיד CRF) באיזור במוח אשר אחראי בין היתר גם על פחד, חרדה ותגובות מתח. ואכן נמצא כי אצל קבוצת העכברים שהוזנו לסירוגין, כאשר הם אכלו מזון רגיל הכמות של חומרים אלה היתה גדולה פי חמש בהשוואה לקבוצת הביקורת. כאשר העכברים הוזנו במזון מתוק הרמות חזרו לנורמה. כך, הממצאים מציעים שאכילת מזון מתוק לסירוגין משנה את מערכת המתח במוח כך שהאדם עשוי לחוש מתח כאשר הוא לא אוכל מזון מתוק.

הממצאים של מחקר זה בהחלט תורמים להבנה מדוע רוב הדיאטות נכשלות ואף גורמות למחזוריים גרועים של דיאטה ואכילת יתר. 

ולעיניינינו - אולי המחקר החדש תורם משהו להבנה כיצד מתפתחת בולמיה מדיאטה תמימה, ולמה כל כך קשה להפסיק אותה... 
 

www.pnas.org/content/early/2009/11/06/0908789106.abstract

תורגם ונערך ע"י מיכל אפק