מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותהשמנה היא חזאית טובה לערכי לחץ הדם הסיסטולי

השמנה היא חזאית טובה לערכי לחץ הדם הסיסטולי

השמנה היא חזאית טובה יותר מאשר כושר לבבי-נשימתי לערכי לחץ הדם הסיסטולי.


מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את התרומה היחסית של BMI והכושר הלבבי-נשימתי ללחץ הדם הסיסטולי.

 

במחקר השתתפו 35,061 מבוגרים בריאים, רובם לבנים, בגיל ממוצע של 46 במסגרת רפואה מונעת.  ה – BMI חושב כמשתנה רציף ורובד לרביעונים לפי מין. כושר לבבי-נשימתי נבדק ע"י הליכון והוגדר כמשתנה רציף שהתבטא במשך הזמן על ההליכון ורובד לרביעונים מתוקננים לגיל ומין, עם השוואה בין הרביעון העליון לתחתון.

 

החוקרים מצאו כי לחץ הדם באלו עם משקל תקין היה נמוך באופן מובהק ב – 12 מ"מ כספית בהשוואה לשמנים, בעוד שהצניחה בלחץ הדם בבעלי כושר גבוה היתה נמוכה בצורה מובהקת רק ב – 6 ממ"כ לעומת בעלי הכושר הנמוך ביותר. לאנשים במשקל תקין עם כושר גבוה מהרבעון העליון היו ערכי לחץ הדם הסיסטולי הנמוכים ביותר.

Chen J, Das S, Barlow CE, et al. Fitness, fatness, and systolic blood pressure: data from the Cooper Center Longitudinal Study. Am Heart J. 2010;160:166-70.


גורמים שקשורים באורח החיים, כמו פעילות גופנית ומשקל, משחקים תפקיד חשוב בסיכון ליל"ד. במחקרים אפידמיולוגיים ובמחקרי התערבות נמצא שהעלאת הכושר הלבבי-נשימתי ע"י תירגול, מורידה את לחץ הדם הסיסטולי.

 

עודף משקל או השמנה קשורים אף הם בסיכון ליל"ד, אלא שעד למחקר הנוכחי לא נבדקה התרומה של שניהם יחד לסיכון ליל"ד. במחקר הנוכחי נמצא שמשקל תקין קשור במידה ניכרת בלחץ דם סיסטולי נמוך ושעובדה זאת חשובה יותר מכושר לבבי-נפשי.

 

ראיות שפורסמו לאחרונה הראו שלהשמנה יש תפקיד כ"כ מרכזי ביל"ד כך, שלשינויים אחרים באורחות החיים אינם באים לידי ביטוי עד להשגת משקל תקין. המכניזם שקשור בתרומה השונה של הכושר הלבבי-נשימתי לרזים לעומת שמנים אינו ברור. כושר זה שמראה את הקיבולת המרבית שאדם יכול להוביל ולנצל חמצן בזמן תירגול מושפע מאימונים מתמידים שמורידים את לחץ הדם ומהירות הדופק ע"י הגברת היענות העורקים, עלייה ברגישות לאינסולין, צניחה בפעילות הסימפתטית, עלייה בשיחרור NO מהאנדותל והורדה בתנגודת ההיקפית.

 

ההנחה היא שההשפעה הבינונית של תרגילי כושר על לחץ הדם בשמנים נובעת מהשפעות מתחרות של מסילות וסקולריות ומטבוליות. המחברים מציעים להתייחס לעודף משקל כמטרה ראשונה למניעת יל"ד אלא שהמלצות לחוד והמציאות היא שונה. כמה מהחולים השמנים שבטיפולנו הצליחו להוריד ולשמר את משקלם?

 

מתוך אתר החברה הישראלית ליל"ד

http://www.ish.org.il/sep2010.asp