מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהשתלת לב פועם

השתלת לב פועם

אישה עברה השתלת לב מסוג חדש במסגרתה מושתל לב פועם במקום לב שהוחזק בצידנית עם קרח


הרופאים מקווים שבשיטה החדשה הלב יחזיק מעמד לזמן ארוך יותר (צילום: panthermedia)
הרופאים מקווים שבשיטה החדשה הלב יחזיק מעמד לזמן ארוך יותר (צילום: panthermedia)

 

אישה בת 40 מלוס אנג'לס היא אחת מקבוצה קטנה של כ- 100 חולים שעברו השתלת "לב פועם", ניתוח ניסיוני שיכול לשנות את תחום ההשתלות בעתיד. כך דיווחה סוכנות הידיעות AP.

 

האישה שסבלה מזאבת, מחלה בה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את האיברים, עברה את ההשתלה המיוחדת כחלק מניסוי חדש שנערך באוניברסיטת קליפורניה שמטרתו להשוות את הבטיחות והיעילות של השיטה החדשה בה משתילים לב פועם, לשיטה הסטנדרטית. היא עברה את הניתוח לפני מספר חודשים, ומצבה טוב.

 

השתלות לב מסורתיות נעשות עם לב בו אין זרימת דם, המועבר למושתל בצידנית מלאה בקרח, מצב בו הלב יכול להחזיק שעות בודדות ולכן ההשתלה היא בעצם מרוץ נגד הזמן.

 

לעומת זאת, השיטה החדשה- OCS, מסתמכת על קופסא מיוחדת שמזינה את הלב בדם חמים עם חמצן, המועשר בחומרים מזינים, בעת שהוא פועם מחוץ לגוף, לפני שהוא מושתל במטופל. הרופאים מקווים כי השיטה החדשה תאריך את חיי האיבר להשתלה כשהוא מחוץ לגוף, שמצבו עלול להתדרדר כשהוא לא מקבל אספקה של דם.

 

המומחים מסבירים כי באמצעות כך שמשמרים את האיבר במצב פיזיולוגי קרוב למושלם, השיטה תפחית את הפגיעה ותעזור להאריך את חיי האיברים, מה שגם יכול לשפר את תוצאות הטיפול באמצעות פחות סיכון לדחייה ושהות קצרה יותר במחלקת טיפול נמרץ ובבית החולים בכלל.

 

אם הניסויים יראו כי הטכנולוגיה החדשה מצליחה לשמר את הלב לזמן ארוך יותר, היא תוכל לשנות את התחום של השתלת איברים. חולים הזקוקים להשתלה לא יהיו מוגבלים מבחינת מיקום- מכיוון שהאיבר יכול להחזיק יותר זמן בהובלה מאשר איבר שמועבר בצידנית קירור ולרופאים יהיה זמן לבדוק את הלב היטב ואת התאמתו למטופל, לפני ההשתלה.

 

 

 

 

 

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

וואו...נשמע מרתק. מעניין אם הלב הפועם יעביר גם את הרגשות שהיו חבויים בו אצל התורם, למנותחת.