השנים הקריטיות לבניית עצמות חזקות הן בגיל הילדות וגיל ההתבגרות. זו התקופה שבה נוצרת עצם חדשה בקצב מהיר יותר מהקצב שבו נספגת רקמת העצם הישנה, העצמות גדלות וצפיפות העצם עולה. זהו גם השלב בו עצמות הגוף מושפעות הכי הרבה מפעילות גופנית המפעילה עומס על העצמות. אך האם ההטבות מפעילות גופנית בגיל צעיר נשמרות גם בזקנה? מחקר חדש ביקש לענות על השאלה באמצעות מעקב אחר שחקני בייסבול, מגיל צעיר כשהיו שחקנים פעילים ועד שהגיעו לשנות ה-80 לחייהם. 

חוקרים מאוניברסיטת אינדיאנה גייסו 103 שחקני בייסבול מקצועיים והשוו את גודל, חוזק ומסת העצם ביד עמה הם זורקים את הכדור ליד השנייה, גם בשנים בהן היו שחקנים פעילים וגם לאחר שפרשו. החוקרים גם השוו את מצב העצמות בשתי הידיים של 94 אנשים נוספים שאינם ספורטאים, שהיוו קבוצת ביקורת.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת PNAS Early Edition, הראו שבגיל צעיר אצל שחקני בייסבול הייתה עליה בגודל ומסת העצם ביד הזורקת. כתוצאה העצם נהייתה חזקה יותר כמעט פי שניים בהשוואה לעצם ביד השנייה.

כאשר הם הפסיקו לשחק בייסבול, ההטבות שנוצרו בעקבות הפעילות הגופנית – בעיקר אלה הקשורות למסת העצם – החלו להיעלם בהדרגה. למרות זאת הטבת הגודל עדיין הייתה משמעותית - מה שהוביל לכך שהעצם נותרה חזקה.

כשהגיעו לשנות ה-80 לחייהם, השחקים הלא-פעילים כבר איבדו את כל ההטבות של מסת העצם, אבל נותרו עם יותר ממחצית ההטבות של גודל העצם ושליש מההטבות של החוזק מהפעילות שביצעו כשהיו צעירים. במילים אחרות: למרות שהם לא שיחקו כ-50 שנים, עדיין היו להם עצמות גדולות יותר וחזקות יותר ביד עמה נהגו לזרוק את הכדור.

שחקנים שהמשיכו להיות פעילים גם לאחר שפרשו, שמרו על חלק מההטבות של מסת העצם מימי הנעורים שלהם וגם על יותר מההטבות של גודל העצם בהשוואה לאלה שלא היו פעילים.

המחקר מדגיש את החשיבות של פעילות גופנית המפעילה עומס על העצמות בגיל צעיר - לשיפור בריאות העצמות לכל החיים, וגם את החשיבות של פעילות גופנית בהמשך החיים - למניעת ההתדרדרות בבריאות העצמות המתרחשת עם הגיל.

PNAS March 24, 2014