בני זוג של אנשים שעברו התקף לב פתאומי נמצאים בסיכון מוגבר לדיכאון וחרדה לאחר האירוע, גם אם בן זוגם שרד. הם סובלים יותר מאשר בני זוג של אנשים שמתים מסיבות אחרות או שורדים מחלות אחרות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת European Heart Journal.

חוקרים אמריקאים ודנים השתמשו ברישום הנתונים הדני, הכולל נתונים על המצב המשפחתי. הם השוו 16,506 בני זוג של אנשים שמתו מהתקף לב בין השנים 1997 ל-2008, ל-49,518 בני זוג של אנשים שמתו מסיבות שאינן קשורות להתקף לב. הם השוו גם 44,566 בני זוג של מטופלים שעברו התקף לב לא קטלני ל-131,563 בני זוג של אנשים שאושפזו בבתי חולים בשל מצב לא קטלני שאינו התקף לב.

החוקרים בחנו את השימוש בנוגדי דיכאון ותרופות לטיפול בחרדה שנה לפני אירוע הלב ועד שנה אחרי האירוע ותיעוד של מגעים עם מערכת הבריאות בשל דיכאון.

בקרב קבוצת האנשים שבן זוגם מת מהתקף לב, החוקרים מצאו כי השימוש בתרופות נגד דיכאון עלה פי יותר מ-3 בשנה שלאחר האירוע, בהשוואה לשנה שלפניו. בנוסף, כמעט פי 50 מהם השתמשו בתרופה לטיפול בחרדה לאחר האירוע בהשוואה לשנה לפניו. לעומת זאת, בקרב אנשים שבן זוגם נפטר מסיבות שאינן התקף לב, השימוש בתרופות היה גבוה ב-50% לאחר המוות, בהשוואה לשנה שלפניו.

בקרב אנשים שבן זוגם שרד התקף לב, השימוש בתרופות נגד דיכאון עלה ב-17% לאחר האירוע, בעוד שבקרב בני זוג של אנשים ששרדו אירוע שאינו התקף לב לא היה שינוי בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון בהשוואה לתקופה שלפני האירוע.

עוד מצא המחקר כי גברים פגיעים יותר לדיכאון לאחר התקף הלב של בנות זוגם, בהשוואה לנשים לאחר התקף לב של בני זוגן.

החוקרים משערים שטבעו הלא צפוי והפתאומי של התקף לב גורם להשפעה הקיצונית על בן הזוג. הם מסבירים שכאשר בן זוג מת מהתקף לב, אין זמן להיערך נפשית למוות, בניגוד למחלות אחרות בהן מישהו חולה לפני המוות. לדבריהם, ההשפעה הפסיכולוגית של אובדן פתאומי זהה לפוסט טראומה וחשוב מאוד לטפל באנשים שבן זוגם עבר התקף לב.

לפרטים נוספים באתר החברה הקרדיולוגית האירופאית

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה