מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהתקף לב – בני הזוג בסיכון לדיכאון

התקף לב – בני הזוג בסיכון לדיכאון

מחקר: בני זוג של אנשים שעברו התקף לב נמצאים בסיכון רב יותר לדיכאון מבני זוג של הסובלים ממחלות אחרות


גברים פגיעים יותר לדיכאון לאחר התקף הלב של בנות זוגם בהשוואה לנשים (צילום: Shutterstock)
גברים פגיעים יותר לדיכאון לאחר התקף הלב של בנות זוגם בהשוואה לנשים (צילום: Shutterstock)

בני זוג של אנשים שעברו התקף לב פתאומי נמצאים בסיכון מוגבר לדיכאון וחרדה לאחר האירוע, גם אם בן זוגם שרד. הם סובלים יותר מאשר בני זוג של אנשים שמתים מסיבות אחרות או שורדים מחלות אחרות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת European Heart Journal.

 

חוקרים אמריקאים ודנים השתמשו ברישום הנתונים הדני, הכולל נתונים על המצב המשפחתי. הם השוו 16,506 בני זוג של אנשים שמתו מהתקף לב בין השנים 1997 ל-2008, ל-49,518 בני זוג של אנשים שמתו מסיבות שאינן קשורות להתקף לב. הם השוו גם 44,566 בני זוג של מטופלים שעברו התקף לב לא קטלני ל-131,563 בני זוג של אנשים שאושפזו בבתי חולים בשל מצב לא קטלני שאינו התקף לב.

 

החוקרים בחנו את השימוש בנוגדי דיכאון ותרופות לטיפול בחרדה שנה לפני אירוע הלב ועד שנה אחרי האירוע ותיעוד של מגעים עם מערכת הבריאות בשל דיכאון.

 

בקרב קבוצת האנשים שבן זוגם מת מהתקף לב, החוקרים מצאו כי השימוש בתרופות נגד דיכאון עלה פי יותר מ-3 בשנה שלאחר האירוע, בהשוואה לשנה שלפניו. בנוסף, כמעט פי 50 מהם השתמשו בתרופה לטיפול בחרדה לאחר האירוע בהשוואה לשנה לפניו. לעומת זאת, בקרב אנשים שבן זוגם נפטר מסיבות שאינן התקף לב, השימוש בתרופות היה גבוה ב-50% לאחר המוות, בהשוואה לשנה שלפניו.

 

בקרב אנשים שבן זוגם שרד התקף לב, השימוש בתרופות נגד דיכאון עלה ב-17% לאחר האירוע, בעוד שבקרב בני זוג של אנשים ששרדו אירוע שאינו התקף לב לא היה שינוי בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון בהשוואה לתקופה שלפני האירוע.

 

עוד מצא המחקר כי גברים פגיעים יותר לדיכאון לאחר התקף הלב של בנות זוגם, בהשוואה לנשים לאחר התקף לב של בני זוגן.

 

החוקרים משערים שטבעו הלא צפוי והפתאומי של התקף לב גורם להשפעה הקיצונית על בן הזוג. הם מסבירים שכאשר בן זוג מת מהתקף לב, אין זמן להיערך נפשית למוות, בניגוד למחלות אחרות בהן מישהו חולה לפני המוות. לדבריהם, ההשפעה הפסיכולוגית של אובדן פתאומי זהה לפוסט טראומה וחשוב מאוד לטפל באנשים שבן זוגם עבר התקף לב.

 

 

לפרטים נוספים באתר החברה הקרדיולוגית האירופאית

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה