אם ניתן לכוון תרופה למקום הנכון בגוף, הטיפול אפקטיבי הרבה יותר ויש פחות תופעות לוואי. חוקרים שוודים פיתחו ננו- חלקיקים מגנטיים שניתן לכוונם לשתלים מתכתיים כמו מפרקי ברך מלאכותיים וסטנטים בעורקים.

החוקרים הראו כי העיקרון פועל באמצעות ניסויים בעלי חיים. הם הצליחו להצמיד לננו-חלקיקים תרופה הגורמת לקרישי דם להתמוסס, ובעזרת מגנט לכוון את החלקיקים לקריש דם בסטנט בלב על מנת לגרום להתמוססות קריש הדם. כך הננו-חלקיקים הצליחו למנוע התקף לב.

סטנט הוא רשת מתכת בצורת צינור, בו משתמשים לטיפול בהצרת העורקים הכליליים. קודם משתמשים בצנתר-בלון על מנת להרחיב את כלי הדם, ואז מחדירים את הסטנט כדי להשאיר את כלי הדם פתוח. אבל, לשיטה הזו יש גם בעיות: תאי דופן העורק יכולים לגדול ושוב לחסום את כלי הדם, או שקריש דם עלול להתפתח בסטנט.

בניסוי הנוכחי, הננו-חלקיקים צופו בתרופה המשמשת לטיפול בקרישי דם. אבל, החלקיקים יכולים לשאת עליהם גם תרופות אחרות כמו תרופות לעצירת גידול התאים שגורם לעורק להיות צר יותר או אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים שהתפתחו לאחר החדרת שתל.

הרעיון של הכוונת חלקיקים מגנטיים עליהם מועמסות תרופות באמצעות מגנט, אינו חדש. אבל ניסיונות קודמים נכשלו מסיבות שונות כמו הצלחה להגיע רק לרקמות הגוף השטחיות ופעמים רבות החלקיקים גרמו לחסימות בכלי דם קטנים.

חלק מההצלחה של הניסוי השוודי מיוחסת לכך שהשימוש בננו-טכנולוגיה הביא ליצירת חלקיקים קטנטנים מספיק לעבור גם דרך כלי הדם הקטנים ביותר, וגם בגלל שהיעד היה סטנט מתכתי. כשהסטנט נמצא בשדה מגנטי, הכוח המגנטי נהיה חזק מספיק כדי למשוך את הננו-חלקיקים. לכן, כדי ששיטה זו תצליח, למטופל צריך להיות שתל שמכיל מתכת מגנטית.

החוקרים מסבירים כי ייקח זמן רב לפתח שיטת טיפול שניתן יהיה להשתמש בה בבני-אדם, אבל שהתוצאות הראשוניות מעודדות.

Biomaterials, 2010; DOI:10.1016/j.biomaterials.2010.07.107

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה