מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.

והמנצח הוא....

איזה מחקר יביא את בשורת הריפוי לנפגעי חוט השדרה?


מי יקח את כל הקופה ויביא ריפוי לפגיעות חוט שדרה? (צילום:PantherMedia)
מי יקח את כל הקופה ויביא ריפוי לפגיעות חוט שדרה? (צילום:PantherMedia)

מיליוני אנשים ברחבי העולם סובלים מפגיעה בחוט השדרה. מדי פעם ישנן תגליות חדשות אשר אולי מקרבות אותנו לריפוי מוחלט של מצב הרסני זה.

 

תיקון חוט השדרה מתמקד במציאת דרכים לגרום לאקסונים לגדול מחדש ולהתחבר כראוי, להחליף נוירונים שנפגעו, להגן על הנוירונים ששרדו מפציעה נוספת להכשיר מעגלים עצביים לתיקון תפקודי הגוף.

 

1. חברה מקליפורניה בשם Geron ואוניברסיטת קליפורניה הראו לפני יותר מחמש שנים, כי חיות אשר איבד את היכולת לבודד מיאלין במהלך פגיעות בחוט השדרה שיפורו יכולתם לנוע כאשר הוזרקו להם תאי עובר אנושיים (human embryonic stem cell (hESC. תאים אלו התפתחו לתאי גליה והשיבו את בידוד המיאלין לצורך תיפקוד פונקציונלי. בחודש אוקטובר השנה הודיעה החברה כי חולה משותק ראשון  טופל עם hESC. הצעד הראשון של החברה הוא להעריך את בטיחות הטיפול.

 

2. במקום לפתח התחדשות האקסון או טיפול בתאי גזע, פרופ' סטן גרילנר ממכון קרולינסקה בשוודיה בוחן דפוס רשתות אשר השתנה בחולים נפגעי חוט השדרה. "אנחנו חוקרים אילו משדרים ותעלות יונים תורמים לרשתות אשר יוצרות תנוע. אנחנו גם בודקים כיצד נוכל להשתמש בתרופות כדי להקל את הסיבים שנותרו לשלוט במעגלים חוט השדרה.

 

3. גישה נוספת שיכולה לעזור לחולים שנפגע בחוט השדרה היא באמצעות צמיחה מחודשת של נוירונים וסיבי עצב על ידי הידרוג'ל סינתטי. "לאחר פגיעה בחוט השדרה נוצר חלל שהקשה על נוירונים לגדול מחדש או לסיבי עצב לחצות את החלל. הרעיון שלנו הוא למלא את החלל עם הידרוג'ל כך שסיבי עצב יוכלו לגדול וניתן יהיה להכניס פנימה גורמי גדילה. ניסויים בבעלי חיים לא הראו נזק מן הג'ל עצמו", אומר חוקר ראשי מ-UCLA, בינגבינג סונג.

 

4. פרופ' האנס ורנר מולר מאוניברסיטת דיסלדורף בודק את ההשפעה של טיפול משולה לחידוש אקסונים שנפגעו. "אף אחד לא באמת מאמין שגלולה או זריקה אחת ירפאו שיתוק," הוא אומר. "זה חלום שלעולם לא יתגשם, כי המצב מאוד מורכב וכל פגיעה היא שונה. באותו מטופל יש גם בעיות שונות. אז כפי שמקובל בתחום זה, אנחנו צריכים להסתכל על טיפולים משלימים. ישנם מעכבי במערכת עצבים מרכזית שמונעים התחדשות ולעומתם יש כאלה שמעודדים צמיחה. יש אנשים שמאמינים שהשתלת תאי גזע, תאי גליה או תאים מהונדסים גנטית יכולים להיות מועילים. יש שפע של גישות שונות בכל התחומים כאשר לכל אחת יש יעילות חלקית. הגישה הראשונית שלנו היתה למנוע היווצרות צלקת שהיוותה מכשול  להתחדשות אקסונים. הצלחנו להאיץ גדילת אקסונים בחולדות תחת טיפול. הצעד הבא שלנו הוא לעורר האקסונים לגדול מהר יותר בבני האדם ואני מחכה לפיתוח משמעותי בתחום זה. עד כה, ניסויים קליניים לא הצליחו להראות התאוששות תפקודית ", אמר מולר.

 

כיום ישנם פרוייקטים מבטיחים רבים, אך החוקרים המצליחים ביותר בתחום מתקשים להעריך כמה קרובה פריצת הדרך שעשויה לשנות באופן משמעותי את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

 

מתוך-The Spinal Cord Injury Zone

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן