מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
ויאגרה עשוייה לשפר סבילות לפעילות גופנית בצעירים עם מחלת לב מולדת
לויאגרה, תרופה הניתנת לטיפול בבעיות זיקפה ויתר לחץ דם ריאתי, יתכן שימוש נוסף היכול לסייע לילדים וצעירים עם מחלת לב מולדת, לשפר את הסבילות שלהם לפעילות גופנית.
ויאגרה הוכחה כמשפרת מדדי פעילות גופנית בזמן מבחן מאמץ במטופלים עם מחלת לב מולדת, בעלי חדר אחד בלב.
מחקר זה, הוא הראשון שבא להעריך את השפעת הויאגרה על מדדי פעילות גופנית בילדים ובצעירים עם מום בלב, בעקבותיו נולדו עם חדר אחד בלב.
כל הנחקרים עברו ניתוח מסוג "פונטן". ניתוח בו עוקפים את הלב והדם מכל מערכות הגוף מועבר ישירות לעורקי הריאה. כאשר ילד נולד עם מום בלב מסוג זה, הוא אמור לעבור סדרת ניתוחים כאשר "פונטן" הוא הניתוח השלישי במספר אותו הוא אמור לעבור. מדובר במצב מסכן חיים בו הילד נולד עם חסר התפתחותי של אחד מחללי הלב. למרות ההצלחות הניתוחיות ב20 שנה האחרונות בתחום, שיעורי תחלואה ותמותה בקרב ילדים שעברו את הניתוח ע"ש "פונטן" עדיין גבוהים ובנוסף, ההליכים הניתוחיים שהילדים הללו עוברים, מייצרים פיזיולוגיה בה היכולת לביצוע פעילות גופנית יורדת באופן משמעותי.
במחקר זה נבדקו 28 ילדים ומבוגרים צעירים שעברו ניתוח מסוג "פונטן", בגיל ממוצע של 11 שנים. הנחקרים קיבלו ויאגרה או פלצבו 3 פעמים ביום, למשך 6 שבועות. לאחר מכן עברו הפסקה מהטיפול למשך 6 שבועות ולאחר מכן קיבלו את הטיפול ההפוך (כל מי שקיבל ויאגרה עבר לפלצבו ולהיפך).
החוקרים מצאו כי חל שיפור משמעותי ביכולת לביצוע פעילות גופנית בנחקרים שקיבלו טיפול בויאגרה לעומת הפלצבו. שינויים אלו מצביעים על שיפור בפיזיולוגיה, על אף השינוי בזרימת הדם בעקבות הניתוח. לדעת החוקרים ממצאי המחקר יכולים להצביע על כך שבילדים הללו יתכן שיפור ביכולתם לבצע פעילויות יומיומיות.
אם זאת החוקרים טוענים כי על אף הממצאים המעודדים של מחקר זה, יש עדיין צורך בבדיקה מעמיקה האם ישנה השפעה גם על הטווח הארוך ולא רק הקצר, כפי שנבדק במחקר זה וכן בנוגע לתופעות הלוואי בשימוש ארוך טווח.
במידה וממצאי מחקר זה יתוקפו למספר גדול יותר של נבדקים, לטווח הארוך, יתכן כי לויאגרה פוטנציאל לשפר את איכות חיי המטופלים שנולדו עם לב בעל חדר אחד.
עריכה ותרגום: מיכל אברג'ל